اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 14 : ערב, חצי האי - פתן
213
   פשפש  שם כללי לחרק הנמנה עם  סדרת הפשפשאים (  שוני  הכנף )  . במשפחה זו  כ - 40,000  מינים בעלי גלגול  חסר שאינו כולל את שלב  הגלם , החיים ביבשה , על פני  המים ובתוכם  .  בישראל ידועים כ - 500  מינים  המיצגים 36 משפחות ,  שמהם בולטים ומכרים בעקר מינים של פשפשים יבשתיים .  יש בין הפשפשים החיים ביבשה , כמו התריסנית הירקה ,  ויש רבים החיים במים , על פני המים או בתוכם . בין  הפשפשים החיים במים או בסביבתם בולטים מודד - המים  השכיח , המהלך על פני המים ואינו שוקע ;  השטגב  והחותרן , הכולאים בועות אויר מתחת לכנפיהם , והעקרבן  הענק - פשפש טורף בארך ארבעה סנטימטרים האוכל  חרקים , ראשנים ודגים צעירים . פשפש זה  נישם בעזרת  צנור שארכו כחמשה סנטימטרים , הנמצא בחלקו האחורי  ומאפשר לו לנשם בלי לצאת מהמים .  התריסנית הירקה  כדגמה לפשפשים היבשתיים נביא את התריסנית הירקה ,  המכנה גם ״ פשפש ירק ״ . פשפש זה חי על צמחים ירקים  ומוצץ אותם . ארכו כ - 1.5  סנטימטרים , גופו שטוח ובשל  צורתו הדומה לעלעל ירק , קשה להבחין בו על רקע הצמח  שעליו הוא יושב . בראשו מצויים זוג מחושים ארכים  ופרוקים . חזהו נושא שלושה זוגות רגלים ירקות ושני  זוגות כנפים . הכנפים התחתונות שקופות , קרומיות  ומשמשות לתעופה . הכנפים העליונות , כנפי החפיה , קשות  בחלקן הקדמי וקרומיות במחציתן האחורית , ומכאן שמה  השני של תת - סדרת הפשפשים -  שיני הכנף . לפשפש יש  גפי פה עוקצים - מוצצים היוצרים חדק . את חדקה מחדירה  התריסנית הירקה לרקמות של צמחים שונים ומוצצת את  לשדם . במהלך החדרת החדק לצמח עלולה התריסנית  הירקה להדביק את הצמחים בטפילים ובמחלית , החודרים  לצמח עם הרק שהיא מפרישה .  נקבת התריסנית הירקה מטילה את ביציה בקבוצות בנות  30 - 100  ביצים על עלי צמחים . מן הביצים בוקעים הזחלים  המכנים נימפות . הנימפה דומה לפשפש הבוגר בצורתה ,  בתזונתה ובארח חייה . לאחר שהנימפה גדלה המשילה חמש  פעמים את שריונה , היא מצמיחה כנפים והופכת לתריסנית  ירקה בוגרת . ואכן לפשפשים גלגול חסר , שאינו כולל את  שלב הגלם .  פשפשים מוצצי דם וטורפים  הפשפשים היבשתיים האחרים דומים בארח חייהם  לתריסנית הירקה . בולט ביניהם הפנדור האדמוני , שצבעו  אדם עם כתמים שחרים . הוא וזחליו חיים על הקרקע  ומוצצים את לשדם של זרעים  שינים , ובעקר של זרעי  החלמית . בסיני התגלה מין של פשפש טורף , שהוא אחד  מבעלי - החיים הארסיים ביותר על פני כדור הארץ : ארסו  יכול להמית בקלות אדם בוגר .  בין הפשפשים המזיקים מצוי גם פשפש המטה הטפילי .  פשפש זה חסר כנפים וגופו צר ופחוס . ביום הוא חבוי  בסדקים שבקירות ובמטות ובלילה הוא יוצא ממחבואו  ומוצץ את דמו של האדם הישו במטה . בארצנו , כנראה ,  פשפש זה אינו מעביר מחלות ורק גורם אי נעימות לקרבנו .  יש פשפשים טפיליים המעבירים גם מחלות קשות לאדם  ולכן הם מסכנים .  חרקים טפיל  פשתה  הסוג הגדול והבולט במשפחת הפשתיים  . במשפחה זו כ - 25  סוגים וכ - 500  מיני צמחים , הנפוצים על פני כדור הארץ  כלו  . ביניהם עשבים , שיחים , מטפסים ועצים  . מגבעולי  הפשתה מפיקים סיבים המשמשים להכנת אריגים וחבלים  .  העלים של מיני הפשתה השונים הם פשוטים ולרב  מסרגים . הפרחים נכונים ודו - מיניים וערוכים לרב  בתפרחות . לפרח ארבעה עד חמשה עלי כותרת צבעוניים  וארבעה עד חמשה אבקנים ולעתים יותר . השחלה עלית  ולפרחים יש צוף המושך חרקים . לאחר ההאבקה וההפריה  מתפתח הפרי , שהוא לרב הלקט ובכמה מינים בית - גלעין .  הזרעים לרב קטנים , ולאחר שספגו מים מתכסים בשכבה  רירית האוגרת מים ומסיעת להם בנביטתם .  צמח סיבים שירד מגדלתו  הפשתה התרבותית כחלת הפרחים היתה צמח הסיבים  החשוב של התרביות הקדומות באירופה ובאסיה . מוצאה ,  כנראה , בהרי הודף וסינ ומשם הגיעה לאזורנו . לפני 5,000  שנה כבר גדלו צמח זה בבבל , באשור ובמצרים . בארץ -  ישראל היה גדול הפשתים מקבל בימי המקרא ובתקופת  המשנה והתלמוד . הוא פסק עם הכבוש הערבי . לאירופה  חדר גדול הפשתים בימי הבינים , אך הפשתה ירדה מגדלתה  עם גלוי הכתנה . כיום יצרנית הפשתה הגדולה בעולם היא  רוסיה , ואלף בלגיה ידועה ביצורה ובעבודה של הפשתה  המשבחת ביותר . את סיבי הפשתה מפיקים מן הגבעולים  צמח הפשתה משמש את האדם ליצירת  אריגים זה אלפי שנים . ממנו מךינים את  אריג הפשתן המשובח . בתמונה -  פשתה שעירה הנפוצה הארצנו  .  זכר של הפשפש גלדן אלמוות הכסף נושא על גבו זוג ביצים שהטילה הנקבה .
   לאחר שריתם במים , נפוצם ונעורם  . הסיבים משמשים  להכנת אריגים , חבלים , בגדים וצמר פשתן . מזרעי  הפיתה  התרבותית מפיקים שמן פשתן משבח , המשמש לתעשית  הצבעים , הלכה והדפוס  . לאחר עצירת השמן מךינים מן  הזרעים כספה המשמשת מזון לבהמות .  בישראל מיצגת משפחת הפשתיים על ידי 10  מינים של  צמחי בר , שכלם נמנים עם הסוג פשתה . הבולטת מכלם  היא הפשתה השעירה , בעלת הפרחים הורדים , הנפוצה  בעקר בבתית ובאזור ההררי  . הפשתה השעירה היא חד -  שנתית , ואלו הפשתה הגדולה , בעלת הפרחים הצהבים ,  היא צמח רב - שנתי המצוי בעקר באזורי ההר .  ותנה צמחים  פתח תקוה  עיר במישור החופ המרכזי , כ - 10  קילומטרים ממזרח לתל -  אביב  . מספר תושביה 155,000  .  פתח תקוה נוסדה בשנת תרל״ח ( 1878 ) על ידי יהודים  חרדים , בני ״ הישוב הישן ״ מירושלים . היא היתה המושבה  החקלאית העברית הראשונה בארץ , ומכאן כנויה ״ אם  המושבות ״ . שמה נתן לה על פי הכתוב בהושע ב , יז :  ״ ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה ״  .  מיסדיה רכשו עוד ב - 1873 קרקעות בערבות יריחו כדי  להתישב שם , אך השלטונות הטורקיים אסרו עליהם את  הדבר , ולכן רכשו ב - 1878 אדמות מן הכפר מלבס שליד  מקורות הירקון . באותה עת היו באזור בצות רבות ,  שיתושיהן הפיצו את מחלת המלריה . האכרים הראשונים  גם סבלו מהתנפליות שכניהם הערבים , עד שבשנת 1881  נאלצו לעזב את המקום ולעבר ליהוד הסמוכה . ב - 1886 הם  חזרו לעבד את אדמותיהם . עם הזמן יבשו את הבצות , הם  הכשירו את האדמה לחקלאות ועשי את המקום למושבה  משגשגת .  המושבה היתה תחנה חשובה בתולדות ההתישבות  החקלאית ובתולדות תנועת הפועלים בארץ - ישראל .  מיסדיה נמנה עם ראשוני ההגנה העברית בארץ , ובה נוסדו  מפלגת ״ הפועל הצעיר ״ ( 1905 ) ומפלגת ״ אחדות האבודה ״ .  כמה מראשוני פתח תקוה הם דמיות מפרסמות בתולדות  ההתישבות החדשה בארץ , כגון יואל משה סלומון , יהושע  שטמפפר , יהודה ראב ואברהם שפירא . פועלי פתח תקוה  גם רשמו פרק חשוב בתולדות המאבק על עבודה עברית .  בשנת 1937 , לאחר שהתרחבה המושבה והתפתחה , היא  הכרזה עיר . מאז הוקמו בה שכונים רבים , בתי חולים -  ״ בילינסון ״ (  היים - המרכז הרפואי ע״ש יצחק רבין )  ו ״ השרון ״ ואזורי תעשיה ומלאכה . בעיר כ - 2,500  מפעלים  ובתי מלאכה המצויים בשלושה אזורי תעשיה . היכל  הספורט שבעיר משמש אכסניה למפעלי ספורט ארציים  ובין - לאמיים . כל אגדות הספורט פועלות בעיר ושתים  מקבוצות הכדורגל שבה מיצגות בליגה הלאמית .  פרק מקורות הירקון - פתח תקוה , המשתף לעירית פתח  תקוה ולרשות הגנים הלאמיים , נחנך בשנת 1993  .  בשנות ה - 90 קלטה פתח תקוה יותר מ - 20,000  עולים  חדשים , רבם ממדינות ברית - המועצות לשעבר  .  אחדות העבודה הפועל הצעיר ישוב הישן  מושבה מלריה סלומון , יואל משה  פתילת המדבר  עץ או שיח גדול , הנמנה עם משפחת האסקלפיים ומופיע  בנאות מדבר בבקעת הירדן , סביב ים המלח , בערבה  ובסיני  . מוצאה של פתילת המדבר טרופי - סודאני ולכן היא  חיה באזורים החמים של הארץ  .  במקומית שבהם מצויים המים בשפע , יכולים  אצי פתילת  המדבר להגיע לגבה חמשה מטרים  . הגזע והענפים של  פתילת המדבר מכסים בשכבת שעם עבה , שצבעה לבן -  אפרפר . העלים עגלים וגדולים ומכסים בכסות שעירה ,  המקנה להם צבע ירק - אפרפר . בחדשי האביב והקיץ פורח  העץ ופרחיו הורדים , שגדלם כשני סנטימטרים , סדורים  באשכולות . לפרח חמשה עלי גביע ירקים , חמשה עלי  כותרת לבנים - ורדים וחמשה אבקנים , המאחים בבסיסיהם  ויוצרים במרכז הפרח עטרה ארגמנית . השחלה עלית  והצלקת רחבה הבעלת חמש אנות .  פתילת המדבר וזרעיה , הנפוצים בעזרת  השערות המכסות אותה  . בעבר הכינו  משערות אלה פתילות ששימשו בפולחן  הדתי , ומכאן שם הצמח  .  הכיכר המרכזית בפתח - תקווה , ״ אם  המושבות ״ שהיתה לאחת הגדולות בערי השרון . .