اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 14 : ערב, חצי האי - פתן
211
   בשנת 224  לספירה הובסו הפרתים על ידי הפרסים  משושלת הססנים ושלטונם בפרס הגיע לקצו .  בבל - התקופה ההלניסטית והפרתית חדיב  חשמונאים יוחנן הורקנוס הראשון יוחנן הורקנוס  השני מסופוטמיה ( ארם נהרים ) מתתיהו אנטיגונוס  סלוקים פרס ומדי - ממלכת הפרתים והממלכה  הססנית  פרתנון  מקדש יוני עתיק על הר אקרופוליס באתונה  . זוהי דגמה  יחידה במינה לאדריכלות דורית מפארת  . במרוצת הדורות  שמש המקדש כנסיה ומסגד  . פסלים רבים מן האתר העברו  על ידי הבריטים למוזאון הבריטי בלונדון והיונים לא חדלו  לתבע את החזרתם  .  היונים הקימו את הפרתנון לכבוד האלה אתנה , הפטרונית  של העיר אתונה , והוא השלם בשנת 438  לפני הספירה .  טובי האדריכלים תכננו אותו , ופידיאס , החשוב בפסליה  של יונ העתיקה , פקח על המלאכה . המבנה עשוי כלו שיש  ללא טיט , ארכו כ - 70 מטר וגבהו 20 מטר . סטו (  מעין  מרפסת פתוחה ) בן 46 עמודים מקיפו . באולמות ובסטו  נצבו פסלים רבים והקירות קשטו בתבליטים אמנותיים .  באולם הגדול עמד פסל אתנה ובאולם הקטן היו כלי פלחן  ובגדי כוהנים .  במאה ה - 6  לספירה היה הפרתנון לכנסיה נוצרית . כשכבשו  הטורקים את אתונה בשנת 1456  , שמש להם הפרתנון  מסגד והם הוסיפו לו מגדל . הבנין נשתמר יפה עד שצבא  ונציה נסה לכבש את אתונה בשנת 1687  . אבק השרפה  שהשאירו הטורקים במקום התפוצץ וחלקו התיכון של  המבנה נהרס . רבים מן הפסלים העברו מאחר יותר ללונדון  והיונים נהלו משא ומתן ממשך על החזרתם . פסלים אחרים  נחשפו על ידי היונים בשנת 1830  . אלה הצבו במוזאון  האקרופוליס שהוקם במקום והם נמנים עם היצירות  החשובות באמנות העולמית . עבודות השקומ באתר  נמשכות עד היום .  אדריכלות אלי יונ ורומא אקרופוליס אתונה  אתנה מקדש  פשוש  צפור שיר קטנה , הנציגה הבולטת ביותר של משפחת  הסבכיים מארצנו  . הפשוש נראה אפר , אך למעשה גבו  אפרפר - חום עם פסים כהים וגחונו בהיר  . הזנב ארך ומדרג ,  וכל אחת מאברותיו מסתימת בכתם שחר  . מקורו ארך ודק  ומתאם לציד חרקים זעירים , שמהם הוא נזון  .  ארכו של הפשוש כ - 3 ר סנטימטרים , כמחצית  מזה ארך הזנב , ומשקלו בסך הכל ששה עד  שבעה גרמים . הוא נוהג לעמד במקום בולט  ולשיר בקול רמ את שירתו - צרצורו , תוך פרישת  זנבו הארך . בשירתו מכריז הפשוש על  הטריטוריה ( תחום המחיה ) שלו ומחזר אחרי  הנקבה . עונת הקנון שלו ארכה ונמשכת מסוף  החרף ועד מחצית הקיץ . במשך עונה זו בונים  הפשושים שנים או שלושה קנים ומגדלים שנים  עד שלושה דורות של גוזלים . הקן דמוי ביצה ,  ובחלקו העליון יש פתח כניסה צדדי קטן . הזכר  קולע את הקן מצמחים , והנקבה מרפדת אותו  בצמר - צמחים . מספר הביצים שלוש עד חמש ,  וצבען ורד עם כתמ חום . הדגירה קצרה ונמשכת  12 - 13  יום . לאחריה מטפלים ההירים בגוזלים  במשך שבועים בערך , עד שהם פורחים מן הקן .  רבים הפשושים בישובי האדם , ולכן הם כה מכרים  ואהובים . הפשוש מצוי בישראל , בערב , באיראן ומגיע עד  הודו בדרום . בישראל הוא יציב ונפוץ כמעט בכל הארץ ,  פרט לדרום הנגב . באזורי תפוצתו בארץ הוא מצוי לרב בין  צמחים , מטעים ונאות מדבר . קרובים לפשוש ודומים לו  המדברנית החיה בנגב , בבקעת ים המלח ובספר השומרון ,  והתפר החי בצפון הארץ , ליד מקוי מים ובשדות לחים .  ענפות צפורי שיר  פשיזם  תנועה פוליטית וצורת משטר והשקפת עולם , שנוצרו  והתגבשו באיטליה בין השנים 1919 - 1945  . עקרון היסוד  של הפשיזם הוא שהמדינה היא מעל לכל והעם נדרש לצית  למנהיגה  .  המלה פשיזם מקורה במלה האיטלקית ״ פשיו'הגזורה מן  השמ ״ פסצ'ס ״ הלטיני : אגדת שבטים שנשאו הלקטורים  (  אנשי משמר הכבוד ) ברומא העתיקה בצעדם לפני בעלי  משרות רמות , ואשר סמלה את אחדות העם . הסמל הזה  אמץ על ידי התנועות הלאמיות שקמו באיטליה בסוף  המאה ה - 19  . בשנת 1919 נכללה המלה בשמה של התנועה  שהקים המנהיג האיטלקי בניטו מוסוליני , וממנה העברה  לכל תנועה שאמצה לה דעות דומות לשלה .  המדינה מעל לכל  אחד מעקרונות היסוד של הפשיזם קובע כי המדינה היא  מעל לאזרחים . על אזרחי המדינה לשרת את מדינתם משום  שהאדם הוא יצור בן - חלף ואלו המדינה היא נצחית .  המדינה מעניקה סדר , סמכות וצדק ואסור לפרט להתקומם  נגדם . מכאן שדמוקרטיה , שבה רצון העם הוא הקובע , היא  שיתוף פעולה מלא קיים בין בני הזוג  הפשושיים בבניית הקן . הזכר אוסף  צמחים לבניית השלד של הקן , בעוד  הנקבה אוספת צמר צמחים כדי לרפדו  .  בתמונה - פשוש מנקה את קינו  מלשלשת  .  הפרתנון נבנה במאה החמישית לפני  הספירה לכבוד האלה אתנה , והוא נקרא  על - שם פולחנה - פרתנוס ( אתנה  הבתולה )  . המקדש המפואר נחשב לאחד  משיאי התרבות היוונית ושרידיו הם מוקד משיכה לאלפי תיירים עד היום . .
   רעיון פסול , כי אין בני האדם יכולים לקבע את צורת  המשטר הרצויה להם .  רעיון נוסף שהוא מעקרונות הפשיזם קובע כי המדינה  יוצרת את העם , כלומר - המדינה היא המסגרת הקובעת  את מטרותיו של העם . לכן לא יתכן שהמדינה תהיה פרי  רצונו של העם כי אם להפך . השקפה זו עומדת בנגוד מחלט  לליברליזם - השקפת עולם הדוגלת בחרות הפרט והכלל  ובמוסדות שלטון דמוקרטיים , ובנגוד לסוציאליזם המאמין  בשתוף הכלל בכלכלה ובשלטון .  לדעתם של הדוגלים בפשיזם המדינה היא זו הקובעת את  המצרכת הארגונית של החברה . אין בני האדם רשאים  להתארגן באפן חפשי למען מטרות הנראות להם ואם יש  צרך בארגון כלשהו , המדינה היא שקובעת אותו ואת  מטרותיו . בהתחרות בין ארגונים (  כמו בין פועלים  למעבידיהם ) רואה הפשיזם בזבוז .  ציות עור למנהיג  הפשיזם דוגל בהערצת הכח והמלחמה וגורס כי מדות הרך  והרחמים הן בזויות :  ״ מוטב לחיות יום אחד כאריה מאשר  מאה שנה ככבש  ... המלחמה לגבר כמוה כלדה לאשה  ... רגע  בשדה הקרב שקול כנגד ימי דור ״ - קבע מוסוליני בחבורו  ״ תורת הפשיזם ״  . התנועות הפשיסטיות חנכו אפוא את  הפרט לדחק רגשות אישיים ולהשתלב בהמון תחת  הססמה :  ״ האמן , צית , הלחם ״ .  במדינה הפשיסטית למנהיג יש סמכות עליונה במדינה ,  משהם שהוא חונן מלדה בתכונות המתאימות לתפקידו .  על שאר בני האדם , שנבראו נחותים ממנו , להכנע  לסמכותו מתוך אהדה ורצונ . באיטליה שלטה הססמה :  ״ מוסוליני תמיד צודק ״  . בגרמניה הנאצית הגיעה השקפה  זו לשיאה כשהעם הגרמני קבל את מנהיגותו של היטלר  ללא עוררין .  עליונות גזעית  מן ההשקפה הגורסת שבני האדם אינם שוים , התפתחה  בגרמניה ( ולא באיטליה ) הדעה כי מדינות שעמיהן הם בני  ״ הגזע העליון ״ נועדו לשלט בעמים אחרים , נחותים מהם .  תורת הגזענות הגיעה לשיאה בגרמניה הנאצית  .  באיטליה ובגרמניה הנאצית נוצרו במחצית הראשונה של  המאה ה - 20  משטרים שהגשימו את התורה הפשיסטית  במלאה . גם ספרד , בעת משטרי של פרנקו , ופורטוגל ,  בימיו של סלזר הדיקטטור , נחשבו מדינות פשיסטיות .  הפשיזם כיום  מאז מלחמת העולם השניה ותבוסת גרמניה ואיטליה ,  מעטים האנשים המגדירים עצמם כפשיסטים גם אם  השקפותיהם דומות לפשיזם , משום שהמלה קבלה  משמעות שלילית . לעמת זאת מרבים להשתמש במנח זה  יריביהם של בעלי ההשקפות הללו . ואילם אנשים בעלי  השקפות פשיסטיות פעילים בארצות שונות באירופה גם  בימינו במסגרת תנועות נאו - פשיסטיות (  פשיסטים  חדשים )  . תנועות אלה שבו והתעוררו בעקר בגלל מצוקה  כלכלית ושנאת זרים . הנאו - פשיסטים רואים במהגרים  הזרים שבארצותיהם מתחרים על מקומות עבודה ,  וחושבים שהזרים מחדירים לארצותיהם תרבות זרה  ונחותה . בבריטניה , לדגמה , פועלת ״ החזית הלאמית ״ נגד  הזרים שבה . התנועה הנאו - פשיסטית הצרפתית , בהנהגתו  של ז'ן מרי לה - פן , תבעה חקיקה נגד הגירת זרים לארצה ,  ונאו - פשיסטים צעירים ״ גלוחי הראש ״ בגרמניה נוקטים  מעשי אלימות נגד זרים . ארגונים נאו - פשיסטים פעילים  גם בארצות הגוש המזרחי לשעבר , והידוע שבהם הוא  ״ פמיט ״ ברוסיה .  איטליה - היסטוריה גרמניה - היסטוריה  דמוקרטיה ליברליזם מוסוליני , בניטו נאציזם  בשאיפתו להגדיל את כוחה של המדינה ,  רמס הפשיזם את זכויות הפרט  . המוני  בני אדם באיטליה , בגרמניה ובספרד  הפשיסטיות חיו בפחד מפני השלטונות .  בתמונה - כרזה מטעם ארגון בין - לאומי  המתנגד לפשיזם והפועל למען נפגעיו .  שני משטרים פשיסטיים הונהגו במאה  העשרים באירופה בתקופת מלחמת  העולם השנייה , האחד בגרמניה הנאצית  והאחר באיטליה . בתמונה - המנהיגים  הפשיסטים אדולף היטלר ובניטו  מוסוליני באחר הטקסים הממלכתיים הרבים שקיימו . .
   פשפש  שם כללי לחרק הנמנה עם  סדרת הפשפשאים (  שוני  הכנף )  . במשפחה זו  כ - 40,000  מינים בעלי גלגול  חסר שאינו כולל את שלב  הגלם , החיים ביבשה , על פני  המים ובתוכם  .  בישראל ידועים כ - 500  מינים  המיצגים 36 משפחות ,  שמהם בולטים ומכרים בעקר מינים של פשפשים יבשתיים .  יש בין הפשפשים החיים ביבשה , כמו התריסנית הירקה ,  ויש רבים החיים במים , על פני המים או בתוכם . בין  הפשפשים החיים במים או בסביבתם בולטים מודד - המים  השכיח , המהלך על פני המים ואינו שוקע ;  השטגב  והחותרן , הכולאים בועות אויר מתחת לכנפיהם , והעקרבן  הענק - פשפש טורף בארך ארבעה סנטימטרים האוכל  חרקים , ראשנים ודגים צעירים . פשפש זה  נישם בעזרת  צנור שארכו כחמשה סנטימטרים , הנמצא בחלקו האחורי  ומאפשר לו לנשם בלי לצאת מהמים .  התריסנית הירקה  כדגמה לפשפשים היבשתיים נביא את התריסנית הירקה ,  המכנה גם ״ פשפש ירק ״ . פשפש זה חי על צמחים ירקים  ומוצץ אותם . ארכו כ - 1.5  סנטימטרים , גופו שטוח ובשל  צורתו הדומה לעלעל ירק , קשה להבחין בו על רקע הצמח  שעליו הוא יושב . בראשו מצויים זוג מחושים ארכים  ופרוקים . חזהו נושא שלושה זוגות רגלים ירקות ושני  זוגות כנפים . הכנפים התחתונות שקופות , קרומיות  ומשמשות לתעופה . הכנפים העליונות , כנפי החפיה , קשות  בחלקן הקדמי וקרומיות במחציתן האחורית , ומכאן שמה  השני של תת - סדרת הפשפשים -  שיני הכנף . לפשפש יש  גפי פה עוקצים - מוצצים היוצרים חדק . את חדקה מחדירה  התריסנית הירקה לרקמות של צמחים שונים ומוצצת את  לשדם . במהלך החדרת החדק לצמח עלולה התריסנית  הירקה להדביק את הצמחים בטפילים ובמחלית , החודרים  לצמח עם הרק שהיא מפרישה .  נקבת התריסנית הירקה מטילה את ביציה בקבוצות בנות  30 - 100  ביצים על עלי צמחים . מן הביצים בוקעים הזחלים  המכנים נימפות . הנימפה דומה לפשפש הבוגר בצורתה ,  בתזונתה ובארח חייה . לאחר שהנימפה גדלה המשילה חמש  פעמים את שריונה , היא מצמיחה כנפים והופכת לתריסנית  ירקה בוגרת . ואכן לפשפשים גלגול חסר , שאינו כולל את  שלב הגלם .  פשפשים מוצצי דם וטורפים  הפשפשים היבשתיים האחרים דומים בארח חייהם  לתריסנית הירקה . בולט ביניהם הפנדור האדמוני , שצבעו  אדם עם כתמים שחרים . הוא וזחליו חיים על הקרקע  ומוצצים את לשדם של זרעים  שינים , ובעקר של זרעי  החלמית . בסיני התגלה מין של פשפש טורף , שהוא אחד  מבעלי - החיים הארסיים ביותר על פני כדור הארץ : ארסו  יכול להמית בקלות אדם בוגר .  בין הפשפשים המזיקים מצוי גם פשפש המטה הטפילי .  פשפש זה חסר כנפים וגופו צר ופחוס . ביום הוא חבוי  בסדקים שבקירות ובמטות ובלילה הוא יוצא ממחבואו  ומוצץ את דמו של האדם הישו במטה . בארצנו , כנראה ,  פשפש זה אינו מעביר מחלות ורק גורם אי נעימות לקרבנו .  יש פשפשים טפיליים המעבירים גם מחלות קשות לאדם  ולכן הם מסכנים .  חרקים טפיל  פשתה  הסוג הגדול והבולט במשפחת הפשתיים  . במשפחה זו כ - 25  סוגים וכ - 500  מיני צמחים , הנפוצים על פני כדור הארץ  כלו  . ביניהם עשבים , שיחים , מטפסים ועצים  . מגבעולי  הפשתה מפיקים סיבים המשמשים להכנת אריגים וחבלים  .  העלים של מיני הפשתה השונים הם פשוטים ולרב  מסרגים . הפרחים נכונים ודו - מיניים וערוכים לרב  בתפרחות . לפרח ארבעה עד חמשה עלי כותרת צבעוניים  וארבעה עד חמשה אבקנים ולעתים יותר . השחלה עלית  ולפרחים יש צוף המושך חרקים . לאחר ההאבקה וההפריה  מתפתח הפרי , שהוא לרב הלקט ובכמה מינים בית - גלעין .  הזרעים לרב קטנים , ולאחר שספגו מים מתכסים בשכבה  רירית האוגרת מים ומסיעת להם בנביטתם .  צמח סיבים שירד מגדלתו  הפשתה התרבותית כחלת הפרחים היתה צמח הסיבים  החשוב של התרביות הקדומות באירופה ובאסיה . מוצאה ,  כנראה , בהרי הודף וסינ ומשם הגיעה לאזורנו . לפני 5,000  שנה כבר גדלו צמח זה בבבל , באשור ובמצרים . בארץ -  ישראל היה גדול הפשתים מקבל בימי המקרא ובתקופת  המשנה והתלמוד . הוא פסק עם הכבוש הערבי . לאירופה  חדר גדול הפשתים בימי הבינים , אך הפשתה ירדה מגדלתה  עם גלוי הכתנה . כיום יצרנית הפשתה הגדולה בעולם היא  רוסיה , ואלף בלגיה ידועה ביצורה ובעבודה של הפשתה  המשבחת ביותר . את סיבי הפשתה מפיקים מן הגבעולים  צמח הפשתה משמש את האדם ליצירת  אריגים זה אלפי שנים . ממנו מךינים את  אריג הפשתן המשובח . בתמונה -  פשתה שעירה הנפוצה הארצנו  .  זכר של הפשפש גלדן אלמוות הכסף נושא על גבו זוג ביצים שהטילה הנקבה .