اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 13 : סוריה - ערב הסעודית
186
עזרר עץ פרי קטן ממשפחת הורדיים בעל ענפים קוצניים ופרות הדומים לתפוחים קטנים ועסיסיים , שצבעם צהב או אדם . ציפתם העסיסית מתוקה - חמצמצה וטעמם עדין ומשפח . בספרות היפה מכנים אותו בשם עזרד , אך שמו העברי הנכון הוא עזרר . במשפחת הורדיים מצויים עצי פרי שונים : התפוח , האגס , השזיף , האפרסק , הדבדבן והמשמש . גם בין צמחי הבר של ישראל מצויים צמחים ממשפחה זו , שפרותיהם טעימים למאכל , ואחד הבולטים ביניהם הוא העזרר , הידוע גם בשמו הערבי ״ זערור ״ . בחרף עומד העזרר בשלכת , אך באביב מתכסה בשפעת פרחים לבנים וריחניים כפרחי השקד , האגס והשזיף . הפרחים ערוכים בתפרחות דמויות סוכך והם בעלי חמשה עלי גביע מפרדים . הפרחים עשירים בצוף ומושכים אליהם דבורים וחרקים אחרים המאביקים אותם . לאחר זמן קצר מתכסים ~ נפיו הקוצניים של העזרר בעלים ירקים וגזורים לאנות אחדות . בראשית הקיץ מבשילים הפרות , שהם ענבות מדמות ובתוכן שנים או שלושה גלעינים גדולים , המופצים על ידי צפורים , האוכלות את הפרות העסיסיים . בישראל נפוץ העזרר הקוצני בצפון הארץ ובמרכזה . עץ זה יכול להגיע לגבה של חמשה מטרים , ויש לו שרשים חזקים המסתעפים באדמה . יני מינים נוספים , נדירים יחסית , הם העזרר החד - גלעיני - הגדל בגליל העליון , בחרמון ובגולן , והעזרר האדם - המצוי בעקר בגליל העליון . אגס אפרסק דבדבן ורדיים צמחים שזיף תפוח עץ עטלף יונק מעופף הדופה במראהו לעכבר . העטלף נפנה עם סדרת העטלפים , הכוללת 18 משפחות וכ - 990 מינים , הנפוצים בכל העולם . גופם של כל העטלפים קצר ומעגל וארכו 2.5 - 40 סנטימטר . מטת בנפיהם גדולה יחסית לגופם ואצל עטלף הפרות הענק היא מגיעה עד 1.70 מטרים . לעטלפים חוש התמצאות מעלה , הנעזר במנגנון קול המצוי באזניהם . סדרת העטלפים היא הסדרה השניה בגדלה בין היונקים - אחרי המכרסמים - ואחת המוזרות שבהן . העטלפים נעים רק בתעופה ואינם מעגלים ללכת על הקרקע או לשחות כשאר היונקים . בשל תעופתם יבשל המראה שלהם המזכיר עכבר , רואים בהם רבים עכברים מעופפים , דבר שאינו נכון כלל . בתנ״ך מונים את העטלף בין העופות , למרות שהוא יונק . גפיו הקדמיות ואצבעותיו של העטלף התארכי ופרוש אליהם קרום המשמש לתעופה . במינים אחדים מקיף הקרום את הגוף כלו ומחבר גם לרגלים האחוריות ולזנב . העטלפים מיטיבים לעופף ומפתחים מהירות של 50 קילומטר בשעה . ישנו מין אחד שהפריים בו מגיעים עד למהירות של 100 קילומטר בשעה . הם עפים למרחקים גדולים ויש ביניהם המתרחקים מדי לילה למרחק של עשרות קילומטרים ממקום משכנם הקבוע . אולם העטלפים נחנו בחוש התמצאות מצין ויש ביניהם המסגלים לחזר למקום משכנם אף ממרחק של 100 קילומטר , וזאת למרות שרב חושיהם אינם מפתחים . רק מעטים מן העטלפים מיטיבים לראות ורבים מהם אינם רואים כלל . גם חוש הריח של רבם אינו מפתח במיחד . לעמת זאת מפתחים חוש המשוש וחוש השמע שלהם . יונק מעופף ומנוט חוש השמע הוא האמצעי העקרי שבעזרתו העטלף מנוט את דרכו ומזהה את טרפו . לרבים מן העטלפים יש אפרכסות אזנים ענקיות , המסיעות להם לקלט קולות שונים . לרבים מהם יש באפרכסות האזן גדולים מיחדים הנקראים צפירים , המסיעים להם לקלט ולשמע את הקולות . אולם רב הקולות שהעטלף קולט באזניו אינם ממקור חיצוני , אלא קולות מיחדים שהוא משדר . קולות אלה אינם נשמעים לאזן האדם ולכן הם מכנים קולות על - קוליים ( אולטרה - סוניים ) . תדירותם מגיעה עד ל - 20 ו אלף תנודות ביניה והם בעלי ארך גל קצר בייתר . העטלף המעופף משדר קולות אלה בקצב מהיר המגיע עד ל - 200 צריחות בשניה בשעה שהוא עוסק בציד . גלי הקול שהעטלף משדר פוגעים בעצמים שונים , והגלים החוזרים מזהירים את העטלף מפני התקלות בעצמים אלה . הגלים חוזרים גם מן החרקים המעופפים המשמשים כמזון לרב העטלפים ובעזרתם הם מאתרים את החרקים וצדים אותם . מנגנון זה של שדור קולות וקליטת הקולות החוזרים פניו של העטלף דומים לפני העכבר , ולכן הוא מכונה ״ עכבר מעופף ״ . גופו של העטלף - היונק היחיד המעופף באורח פעיל - שרירי ביותר ומותאם לתעופה . העוזרר נזכר בתלמוד בהקשר לתפוח , ואכן צורתם העגלגלה של פירותיו מזכירה תפוח קטן . בתמונה - עוזרר אדום ופירותיו .
אוכל רק פרות בשלים . לכן אם הפרות מכסים או נקטפים לפני שהבשילו , נתן למנע נזק רב . העטלפים אוכלים פרות שנותרו על העצים לאחר הקטיף , ובכך מונעים התפתחות מזיקים שונים , כגון זבוב הים התיכון , ומועילים לחקלאי . בתת - סדרת עטלפי החרקים כלולים כ - 600 מינים הנפוצים בכל העולם . ראיתם חלשה ורבים מהם אינם רואים כלל . הם מנוטים את דרכם וצדים את טרפם - חרקים מעופפים - בעזרת מנגנון הקול שלהם . בישראל מצויים 31 מיני עטלפי חרקים הכלולים בשבע משפחות . בולטים ביניהם היזנוב , הפרסף , הנשפון , האשמן והעטלפון . עטלפים אלה מועילים לאדם , משום שהם משמידים מיני חרקים רבים וביניהם מינים רבים הגורמים נזקים כבדים לחקלאות . בשנים האחרונות נפגעו עטלפים אלה בשל רסוסים והרעלות וגם בשל איוד מערות שנועד להשמיד את עטלפי הפרי . ואמנם , כמה ממיני עטלפים אלה נכחדו כנראה מארצנו וגם האכלוסיות של שאר המינים נפגעו והצטמצמו במדה מרבה . כל המינים של עטלפי החרקים בישראל מוגנים על פי חק ואין לפגע בהם ובמערות שבהן הם שוכנים . בתת - סדרת עטלפי החרקים כלולים גם כמה עטלפים מיחדים במינם , כעטלף שפת - הארנבת החי באמריקה התיכונה והדרומית . לעטלף זה יש כפות רגלים גדולות וטפרים חדים והוא התמחה בציד דגים , סרטנים ודוחיים המשמשים לו כמזון . אולטרסאונד יונקים מכ״ם קול עי עיר - מלוכה כנענית מצפון לירושלים , שהתפרסמה בשתי המערכות שנהל כנגדה יהושע בן נון בימי כבוש הארץ . עי נזכרת בפעם הראשונה בימי אברהם אבינו ( בראשית יב ח ; יג ג ) . אולם התורה מרחיבה את הדבור עליה בתאור כבושה ( יהושע ח ) . ההתקפה הראשונה על העי נכשלה משום שעכן מעל בחרם ( לקח לעצמו מן השלל , על אף האסור ) . בהתקפה השניה נכבשה העיר ונירפה עד היסוד . כבוש העי השג באמצעות תחבולה - מארב שהציב יהושע מאחורי העיר . האורבים יצאו וכבשו את העיר לאחר שיושביה עזבו אותה ורדפו אחר בני ישראל שעשו עצמם כנמלטים מהמערכה . עי שכנה ממזרח לבית אל , בחלק הצפוני של שפלת בנימין . החוקרים מזהים אותה עם א - תל שליד בית אל , אתר המכסה בערמות אבנים גדולות והנראה כמי חרבה . אולם בחפירות שנערכו בתל התגלה ישוב גדיל , כנראה עיר , מראשית האלף ה - 3 לפני הספירה , ששיא פריחתו היה במחצית האלף וחרבנו בסוף האלף הזה . במקום התגלו חומות , ארמון מבצר , שלושה מקדשים , בתים פרטיים וכלים רבים . אולם לא נמצא דבר מתקופת הארד המאחרת ומראשית תקופת הברזל , שבה חל הכבוש הישראלי . על כן מניחים , שעי היתה חרבה בימי הכבוש , ואפשר ששמה נתן לה על שום שהיתה חרבה ( עי - תל חרבות ) . בית אל יהושע בן נון כבוש הארץ והתנחלות השבטים תקופת הברונזה תקופת הברזל עיט עוף דורס גדול ממשפחת הנציים שבסדרת דורסי היום , בעל ראיה מעלה , טפרים ארכים וחדים ומקור כבד ומאנקל , העיט דואה בשלוה במרומים ומשקיף על הארץ בעיניו החדות . כשהוא מבחין בטרף מתאים - ארנבת , חגלה או מכרסם גדול - הוא עט עליו בצלילה מהירה וצד אותו . בטפריו החזקים והחדים ידרס העיט את טרפו למות , ולאחר מכן יאכל אותו בעזרת מקורו הכפוף , המיגל לקרע נתחים הגונים מבשר הטרף . לאחר שאכל ושבע , שב העיט לדאות במרומים ולהשקיף על ארץ מלכותו . העיט נחשב אצל בני אירופה ואמריקה כמלך העופות והוא - ולא הנשר - משמש כסמלן של גרמניה , פולין וארצות - הברית . גם סמלה של הקיסרות הביזנטית , הנחשב ביעות לנשר , אינו אלא עיט כפול - ראשים . מכיון שטעות זו נפוצה , כדאי לאמד על ההבדלים בין העיט הבין הנשר . הנשר נזון על פגרים ולכן ראשו קרח . מכיון שאינו צד את טרפו , טפריו קצרים יחסית וקהים . ראשו יל העיט , לעמת זה , מכיה בנוצות וטפריו ארכים וחדים . קל לזהות את העיט גם על פי רגליו , המכסות בנוצות כמעט עד האצבעות ובגללן הוא נראה כלבוש מכנסי נוצות . משארים שנוצות אלה משמשות להגנה מפני נשיכות הטרף החי שהעיט צד . העיטים הם קרוביהם של העקב והדיה , הנשר והעזניה . הם מן הגדילים בדורסים ורק הנשר , הפרס והעזניה , אוכלי הפגרים , גדולים מהם . נקבת עיט הסלעים , לדגמה , מגיעה למשקל של ששה קילוגרמים ולארך 90 סנטימטר . רחב עטלף פירות אוכל פירות בשלים בלבד , ולכן נזקו לחקלאות אינו רב ביותה עטלפי הפירות גדולים יחסית בממדיהם , ובישראל הם הגדולים בעטלפים המצויים בה . בתמונה - עטלף אוכל מנגו .