اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 13 : סוריה - ערב הסעודית
144
עבד אלחמיד נולד בטורקיה והתחנך בה . בראשית ימי שלטונו התקבלה החקה הראשונה בתולדות ממלכתו , וב - 1877 התכנס לראשונה בית - הנבחרים ( הפרלמנט ) הטורקי , אך הוא פזר כעבר שנה . עבד אלחמיד נקט מדיניות קשוחה וקוה לשפר את מצב המדינה בדרך של הנהגת שלטון רכוזי והגבלת החפש . הוא טפח את הדת המסלמית והורה לסלל מסלת ברזל כדי להקל על עולי הרגל המסלמים להגיע למכה ( היא כנתה המסלה החג'אזית ) . כנגד זה דכא בני דתות ולאמים אחרים ובאמצע שנות ה - 90 של המאה ה - 9 ר ערך טבח בארמנים שבמזרח אנטוליה וקטל כ - 80,000 מהם . בשל כך כנה באירופה ״ הארור ״ או ״ הסלטאן האדם ״ . עבד אלחמיד והרצל בשנת 1882 אסר עבד אלחמיד על עלית יהודים לארץ - ישראל , שנכללה בתחום הממלכה העות'מאנית , ועל מכירת קרקעות ליהודים , מחשש שמא יביא הדבר להקמת ״ ממשלה יהודית בירושלים ״ . בנימין זאב הרצל ןהל משא ומתן עם עבד אלחמיד ( ב - 1901 ) , שבו הציע לשליט הטורקי לגיס בקרב היהודים הלואה , אשר תסיע לו להחלץ מן החובות הכבדים שהעיקו על ממלכתו . בתמורה בקש הרצל אמנה ( צ'רטר ) , שלפיה תתר עלית היהודים לארץ - ישראל והיא תהיה למחוז אוטונומי בקיסרות העות'מאנית . כעבר שנה דחה עבד אלחמיד את הצעתו של הרצל , אך התברר כי השתמש בהצעה כדי להשיג הלואה נוחה מאיל כספים צרפתי . בעקבות מהפכת ״ הטורקים הצעירים״ב - 1908 אלץ עבד אלחמיד להשיב על כנה את החקה משנת 1876 ולכנס מחדש את הפרלמנט . בחדש אפריל 1909 החליט בית - הנבחרים להדיחו . הוא הגלה תחלה לסלוניקי ואחרי כן לארמון שעל חוף הבוספורוס , שם חי את שארית ימיו . ארץ - ישראל - היסטוריה הרצל , בנימין זאב טורקיה - היסטוריה עות'מאנים עבד אלרחמן שמם של שלושה שליטים מפית אמיה , ששלטו בין המאות ה - 8 ל - 10 בספרד . עבד אלרחמן הראשון חי בשנים 731 - 788 . עבד אלרחמן ה - 1 היה היחיד משושלת זו שהצליח להמלט מן הטבח שבצעו בהם בני עבאס , כאשר השתלטו על האימפריה המסלמית בשנת 750 . הוא נמלט לצפון אפריקה ואחר כך לספרד , שם הקים בשנת 756 ממלכה עצמאית שבירתה קורדובה . הוא הצליח לדכא מרידות אחדות , להרחיב את תחום ממלכתו ואף להדף את פלישת צבאו של קרל הגדול מצרפת לספרד . עבד אלרחמן השני חי בשנים 792 - 852 ושלט משנת 822 . תקופת שלטונו נודעה באי - יציבות פוליטית אך הצטינה בפעילות תרבותית ענפה ובשגשוג הדת , הבניה וחיי הרוח . עבד אלרחמן השלישי חי בשנים 889 - 961 . הוא היה גדול שליטיה המסלמים של ספרד . בעלותו לשלטון בשנת 912 קבל לידיו ממלכה מתפוררת , אך הצליח לשקמה לאחר כעשרים שנות מאבק במורדים . בשנת 929 אמץ לעצמו את התאר ח'ליף והיה הראשון מבין מלכיה המסלמים של ספרד שעשה כן ( קודמיו כנו עצמם אמירים ובתאר ח'ליף השתמשו רק העבאסים שישבו בבגדאד ) . בתקופת שלטונו התחזק מעמדה של הממלכה המסלמית בספרד . זו היתה תקופה של יציבות , פריחה תרבותית וסובלנות כלפי לא - מסלמים . אסלאם ספרד - היסטוריה עבאס , בית קרל הגדול עבדאללה מלך ירדן . עמד בראש הממלכה ההאשמית לאחר שהפריטים הקצו לו את עבר הירדן המזרחי , והפר כמלכה שפות הנאמנות שגלה כלפיהם . חי בשנים 1882 - 1951 . עבדאללה נולד במכה כבנו השני של שריף חסין אבן עלי , מלך חג'אז , שהיה מצאצאי הנביא מחמד . עבדאללה רכש השכלה באיסטנבול , שאליה הגלה עם אביו על ידי השלטון העות'מאני . הוא השתתף במרד הערבי נגד הטורקים במלחמת העולם הראשונה . ב - 1921 רכז עבדאללה כח צבאי כדי לכבש את סוריה מידי הצרפתים , שהורידו את אחיו פיצל מעל כסא המלכות בדמשק . כדי למנע מלחמה בין הצרפתים לבין הערבים , וכדי לקנות את לב הצרפתים , שדלו הבריטים את עבדאללה להסתפק בשלטון על עבר הירדן המזרחי , אזור שקרעו למענו משטח המנדט של ארץ - ישראל ב - 1922 . האמיר ( נסיך ) עבדאללה שמר כל ימיו אמונים לבריטים , אשר עזרו לו מאוד לקים את ממלכתו הדלה ואף העמידו לרשות צבאו , הלגיון הערבי , קצינים בכירים . כפרס על נאמנותו במלחמת העולם השניה , בטלו הבריטים ב - 1946 את המנדט על עבר הירדן והכירו בעבדאללה כמלך על השטח שהפך בשנת 949 ר ל ״ ממלכה ההאשמית הירדנית ״ . יחסי עבדאללה עם היהודים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל , התגלה עבדאללה כמנהיג ערבי מתון יחסית , שקים קשרים טובים - אם כי בחשאי - עם מנהיגי הישוב היהודי בארץ - ישראל ועם מנהיגי התנועה הציונית . הוא הביע את הסכמתו לחלקת ארץ - ישראל ואף הבטיח להמנע מלתת יד להתקפה ערבית כוללת על המדינה היהודית , כאשר תקום . אולם כאשר הכרזה מדינת ישראל במאי 1948 וצבאות ערב פלשו לארץ - ישראל , שלח עבדאללה את הלגיון הערבי להשתלט על חלקים גדולים ככל האפשר במערב ארץ - ישראל , ובמיחד בחלק שנועד לערביי ארץ - ישראל בתכנית החלקה של ארגון האמות המאחדות . בעקבות שביתת הנשק שנקבעה ב - 1949 ספח עבדאללה את יהודה ושומרון לממלכתו , למורת רוחו של העולם עבדאללה אבן חוסין הוא סבו של המלך הנוכחי של ירדן , חוסין . בנו של עבדאללה , טלאל , מלך שנה אחת בלבד עד שהורד מעל כיסא המלכות . הסולטאן הטורקי עבד אלחמיד כונה בשמות ״ הסולטאן האדום״ו ״ הארור ״ בשל ההוראה שנתן לטבוח את בני העם הארמני . בשואה זו נספו שמונים אלף ארמנים .
הערבי . בעקבות צעדו זה הוו ערבים פלשתינים כשני שלישים מאכלוסית ממלכת ירדן . לאחר משא ומתן חשאי שנהל עבדאללה עם נציגי הישוב היהודי בארץ - ישראל , ובתוכם גולדה מאיר ערב הכרזת העצמאות , חשדו בו הערבים כי כונתו לכרת שלום נפרד עם ישראל . המפתי של ירושלים , חאג'אמין אלחסיני החליט לנקם במלך על ספוח הגדה המערבית ועל יחסו המאפק כלפי ישראל ושלח רוצחים להתנקש בחייו . עבדאללה נרצח ביולי 1951 , במסגד אלאקצא בירושלים . זכרונותיו , שראו אור בערבית ב - 1945 , תרגמו לעברית ב - 1954 בשם ״ חשבון הנפש של עבדאללה ״ . בנו בכורו , טלאל , שהיה חולה רוח , מלך תחתיו שנה אחת . אחרי כן ירש אותו חסין , נכדו של עבדאללה . לאחר מות חסין מלך ירדן ב - 1999 , ירש את כסאו בנו עבדאללה השני . חסין מלך ירדן חסני , חג'אמין ירדן , ממלכה מחמד מנדט פלשתינים עבדות שעבוד של בני אדם והפיכתם רכוש של אדם אחר , מדינה , שבט , מקדש או מוסד כלשהו . העבדות היתה קימת בעולם העתיק כבר באלף ה - 4 לפני הספירה . אדם אבד את חרותו והפך לעבד כאשר נפל בשבי האויב או היה בן לעם שנכבש במלחמה , כאשר לוה כסף ולא היה יכול להחזיר את חובו , וכאשר מכר את עצמו בגלל מצוקה כלכלית . בכל אחד מהמקרים האלה היה העבד רכושו של אדוניו . בגופו הטבע סימן בעלות , והכל היו חיבים להחזיר אותו לבעליו אם נמלט . כאשר נזוק , היה אדוניו זכאי לפצוי , ולא העבד עצמו . לעתים הרשו עבדים לצבר רכוש ולהשתמש בו , אך חיבו לתת חלק ממנו לאדונם וגם להוריש לו הכל אחרי מותם . הבעלים של העבד היה רשאי לשחרר אותו על ידי אמוצו לבן . עבד שנמכר בגלל חובו , בעליו היה חיב לשחררו מקץ שלוש שנות עבדות . גם שפחה שילדה לאדונה היתה זכאית לחרות אחרי מותו . תושבי המזרח הקדום נהגו לפדות את בני עמם שנמכרו לעבדות . לעתים היה העבד פודה את עצמו על ידי כך שנתן כסף רב לאדוניו . העבדות בישראל דיני העבדות במקרא נכרים ביחס האנושי שלהם אל העבד . העברים ראו בעבד אדם , שאין לנהג בו בשרירות לב . אם אדוניו הטיל בו מום - הוא חיב לשחרר אותו מעבדותו , וכן ״ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט , ומת תחת ידו - נקום ינקם ״ ( שמות כא כ ) . העבד גם משתתף בחובות הדת של העדה : הוא חיב במילה , ויש לשתפו באכילת קרבן הפסח . כמו כן אסור להעבידו בשבת ובחג בנמוק , ״ כי עבד היית בארץ מצרים ״ ( דברים ה טו ) . על יחסו של המקרא לסחר העבדים נתן ללמד מענשו של החוטף לעבדות : ״ וגונב איש ומכרו ... מות יומת ״ ( שמות כא טז ) . ןמו כן , בנגוד לכל חקי המזרח הקדום , אסור להסגיר עבד אל אדוניו . נראה שהכונה לעבד נכרי שנמלט לארץ - ישראל , ואם עבד נכרי כך , עבד עברי , הקרוי ״ אחיך ״ , לא כל שכן . יש לשחרר עבד בשנה השביעית לעבדותו . אם הוא מעדיף להמשיך ולהיות עבד - תרצע אזנו לסימן של עבדות עולם ( שמות כא ב - ו ) . בתקופת הבית השני עדין שעבדו יהודים את בני עמם בגלל חוב כספי , על אף עמדת התורה בענין זה ולמרות פעלתו של נחמיה בתחלת ימי הבית השני למען שחרור העבדים מישראל . תופעה זו נמשכה עד לכבושיהם של החשמונאים , שהביאו לארץ שבויי מלחמה נכרים . עבדים נכרים היו ברשותם של יהודים בארץ גם לאחר החרבן , בתקופת הוצרות התלמוד , ומציאותם משתקפת בהלכות חכמי המשנה והתלמוד . שלא כבמשפט היוני והרומי , העניקה ההלכה לעבד זכיות של בן חרין ( אדם חפשי ) בכל הנוגע להגנה על חייו . החובל בעבד חיב בתשלום על הנזק , הצער והוצאות הרפוי והבטלה מעבודה שנגרמו לו , וישראל שהרג בשוגג חיב בגלות , ואם הרג במזיד ( בכונה תחלה ) - הוא חיב מיתה . נאסר להטיל על העבד עבודות העבדות היתה נפוצה בכל העולם העתיק . העבד נחשב לרכושו המלא של אדונו , שהיה רשאי לקבוע אף את הפרטים האישיים ביותר בחייו . בתמונה - הפירמידות , מבני ענק מעוררי השתאות , נבנו על ידי עבדים . עבדאללה מלך ירדן ויתר על זכויותיו בחיג'אז והסתפק בממלכה הקטנה שהציעו לו הבריטים בעבר הירדן המזרחי . סופו שנרצח במסגד אלאקצה בירושלים .