اقرأوا في كوتار - תנ"ך : תורה, נביאים, כתובים
710
פרק טז א ויען איוב ויאמר : ב שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם : ג הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה : ד גם אנכי ככם אדברה לו-יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי : ה אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך : ו אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך : ז אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי : ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה : ט אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי : י פרק טו א ויען אליפז התימני ויאמר : ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו : ג הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא-יועיל בם : ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל : ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים : ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך : ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת : ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה : ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא : י גם-שב גם-ישיש בנו כביר מאביך ימים : יא המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך : יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך : יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין : יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה : טו הן בקדשיו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו : טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה : יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה : יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם : יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם : כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ : כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו : כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפוי הוא אלי-חרב : כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך : כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור : כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר : כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו : כז כי-כמה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל : כח וישכון ערים נכחדות בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים : כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יחה לארץ מנלם : ל לא-יסור מני-חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו : לא אל-יאמן בשיו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו : לב בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה : לג יחמם כגפן בסרו וישלך כזית נצתו : לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד : לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה : ותשלחהו : כא יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו : כב אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל :
פרק יח א ויען בלדד השחי ויאמר : ב עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר : ג מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם : ד טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו : ה גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו : ו אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך : ז יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו : ח כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך : ט יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים : י טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב : יא סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו : יב יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו : יג יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות : יד ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות : טו תשכון באהלו מבלילו יזרה על-נוהו גפרית : טז מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו : יז זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ : יח יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו : יט לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין פרק יז א רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי : ב אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני : ג שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע : ד כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם : ה לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה : ו והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה : ז ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם : ח ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר : ט ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ : י ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם : יא ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי : יב לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך : יג אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי : יד לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה : טו ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה : טז בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת : פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון : יא יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני : יב שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למחרה : יג יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי : יד יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור : טו שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני : טז פני חמרמרו מני-בכי ועל עפעפי צלמות : יז על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה : יח ארץ אל-תכמי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי : יט גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרומים : כ מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני : כא ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו : כב כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך :
פרק כ א ויען צפר הנעמתי ויאמר : ב לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי : ג מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני : ד הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ : ה כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע : ו אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע : ז כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו : ח כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה : ט עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו : י בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו : יא עצמותיו מלאו עלומיו ועמו על-עפר תשכב : יב אם-תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו : יג יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו : יד לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו : טו חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל : טז ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה : יז אל-ירא בפלגות פרק יט א ויען איוב ויאמר : ב עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים : ג זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי : ד ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי : ה אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי : ו דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף : ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט : ח ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים : ט כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי : י יתצני סביב ואלך וימע כעץ תקותי : יא ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו : יב יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי : יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני : יד חדלו קרובי ומידעי שכחוני : טו גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם : טז לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו : יז רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני : יח גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי : יט תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי : כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני : כא חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי : כב למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו : כג מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן במפר ויחקו : כד בעט-ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון : כה ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום : כו ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה : כז אשר אני אחזה-לי ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי : כח כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי : כט גורו לכם מפני-חרב כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדון : שריד במגוריו : כ על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער : כא אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל :