|
|
صفحة: 155
ודחף את הכפות האחוריות , וכעבר רגע הצליח להוציא החוצה את 70 האף ... ואחר כך את האזנים ... ואחר כך את הכפות הקדמיות ... ואחר כך את הכתפים ... ואחר כך - " אוי , הצילו " ! אמר פו . "אולי כדאי שאני אחזר פנימה " . " אוי ואבוי " ! אמר פו . "אולי אני בכל זאת אנסה לצאת החוצה " . " אני א יכול לעשות א את זה ו א את זה " ! אמר פו . "אוי , הצילו 75 וגם אוי ואבוי " ! בינתים גם ארנב רצה לצאת לטיול , וכשהתב ר לו שהדלת הקדמית תפוסה , הוא יצא מהדלת האחורית , הלך מסביב ונגש אל פו והביט בו . " מה , אתה תקוע " ? שאל . " ל- א " , אמר פו , בלי לחשב הרבה . "אני סתם נח וחושב לי ומהמהם 80 לעצמי " . " בוא , תושיט לי כפה " . פו הדב הושיט כפה , וארנב משך , ומשך , ומשך ... " אאו " , צעק פו , "אתה מכאיב " ! " האמת היא " , אמר ארנב , "שאתה תקוע " . 85 " זה רק בגלל " , אמר פו בקול מעצבן , "שיש כאלה ש א בונים דלתות רחבות מספיק " . " זה רק בגלל " , אמר ארנב בקול חמור , "שיש כאלה שאוכלים יותר מדי . א רציתי להגיד שום דבר " , אמר ארנב , "אבל חשבתי קדם " , אמר ארנב , "שאחד מאתנו אכל יותר מדי " , אמר , "וידעתי שזה א 90 אני " , אמר . "נו טוב , אני אלך לקרא לכריסטופר רובין " . כריסטופר רובין גר בקצה השני של היער , וכאשר הגיע ביחד עם ארנב , וראה את החלק הקדמי של פו , הוא אמר : "דבון טפשון" בקול כל כך מלא אהבה , עד שכלם שוב הרגישו ש א הכל אבוד .
|
|