|
|
صفحة: 22
ג 0 ו 0 ו זינש ) 00 המשך ) היהודים בגטו טרזינשטט הפכו לאסירים של הנאצים : הנאצים הורו להם איפה לגור ובמה לעבוד והטילו עליהם הגבלות ואיסורים . כדי להישאר בחיים , היו היהודים חייבים למלא את הפקודות ואת ההוראות של הנאצים . בתחילה האמינו המגורשים שהגיעו לטרזינשטט , שהגטו הוא היעד הסופי . הם קיוו שבמקום מבודד וסגור זה , למרות התנאים הקשים והמשפילים , יוכלו להמשיך לחיות עד סוף המלחמה . אך לאחר זמן מה נוכחו כי טעו : כשנה לאחר הקמת הגטו התחילו הנאצים לאסוף קבוצות של יהודים ולגרש אותם למקומות "לא ידועים" במזרח . רק אז הבינו אסירי הגטו , שטרזינשטט איננה התחנה האחרונה שלהם , אלא תחנת מעבר בלבד . מה היה סבלם של היהודים בגטו ? היהודים אסירי הגטו סבלו לא רק מאובדן החופש שלהם . במשך התקופה ששהו בגטו הם סבלו מרעב , מקור , ממחלות וממחסור תמידי במצרכים חיוניים : מים , תרופות , בגדים , סבון , נייר טואלט ועוד . הם סבלו גם מן הצפיפות הגדולה : עוד ועוד יהודים הגיעו לגטו , ועשרות אלפים נדחסו ונדחקו בתוך האזור הקטן , המוקף חומה . כך נעשו החיים קשים עוד יותר . גם העבודה גרמה להם סבל רב : בתנאי החיים הקשים האלה , שהחלישו אותם מאוד , רוב היהודים היו חייבים לעבוד שעות רבות . הם עבדו מחוץ לגטו - בשדות , ובתוך הגטו - במטבח , במאפייה , בחלוקת המזון ; במכבסה , בניקיון , בפינוי המתים ; בבניין וכן בעבודות אחרות . 1942-כ לא ידעו יהודים דנים שגורשו מטרזינשטט , וגם מגטאות וממחנות אחרים , לאן הם מגורשים . הם לא ידעו שמקוחות " לא ידועים" אלה , הם מחנות המוות .
|
|