|
|
صفحة: 14
הבנת הנשמע ארבעה קטעים ביחידה שלפנינו , ומכנה משותף אחד לכולם – ברכה שאדם מברך בשם . 'ה הקב"ה העניק לנו את הזכות לברך אחרים בשמו , והזכות הזאת קיימת גם בחיי היום-יום של התלמידים . אם אי אפשר ללמד את כל חלקי היחידה ברצף , אנו ממליצים ללמד את "שיר למעלות" בנפרד , ואת שאר החלקים ברצף . עוד אנו מציעים להשמיע את הלחן של הקטעים במעבר בין קטע לקטע או להשמיעם בסיום הלימוד . " שיר למעלות , " תהלים , מזמור קכא מזמור קכא הוא חלק מתוך קבוצת המזמורים קכ-קלד , הפותחים כולם "שיר המעלות" ) מזמורנו הוא היחיד הפותח ב"שיר למעלות . ) " לפי דברי רש"י בעקבות המשנה , אמרו אותם הלויים על חמש עשרה מעלות העולות מעזרת נשים לעזרת ישראל בבית המקדש . הפועל שמ"ר חוזר שש פעמים במשמור ומבטא גם את הצורך של המשורר בשמירת ה' וגם את אמונתו בשמירת . 'ה השמירה היא מקיפה וכוללת : לאורך כל הדרך ) אל יתן למוט רגלך , צאתך ובואך , ) ביום ובלילה ) יומם השמש לא יככה וירח בלילה , ) עכשיו ובעתיד ) מעתה ועד עולם . ) לפני הקריאה : קראו את כותרת המזמור . שאלו : מהיכן הוא לקוח ? מתי נהוג לומר פרקי תהלים ? מהלך הקריאה : קראו את המזמור ברצף . אחרי הקריאה : בררו יחד עם התלמידים את הפירוש של מילים קשות בפרק קראו שוב את פסוק א' בנימת שאלה . שאלו את התלמידים : מה לדעתכם מצבו של הדובר ? מה שאלתו ? קראו את פסוק ב' והסבירו כי ה' שומר עלינו כל הזמן – "הנה 14 לא ינום ולא יישן שומר ישראל . " הסבירו את המילים הנרדפות "ינום" ו"יישן . " סכמו כי בכל עת ובכל מצב , בצאתנו ובבואנו , הקב"ה שומר עלינו ומלווה אותנו . ציינו כי נהוג לומר פרק זה בעת צרה או קושי . בקבוצה של תלמידים מתקדמים אפשר להתעכב על הסגנון המקראי במילים " שמרך , " "ימינך , " "נפשך . " " ברכת כוהנים" לפני הקריאה : שאלו את התלמידים אם הם מכירים את הברכה ואם הם יודעים מתי היא נאמרת . ברכת כוהנים נאמרת גם בברכות השחר ) כציטוט מהתורה ולא כברכה , ) וגם בנוסח הארוך של קריאת שמע שעל המיטה ) אפשר לציין כי היום נפתח ומסתיים בברכת כוהנים . ) יש הנוהגים לברך את התלמידים בערב שבת או ביציאה לדרך רחוקה בברכת כוהנים . שאלו מי מילדי הכיתה כוהן , ובקשו מהכוהנים לספר כיצד הם מתכוננים לברכה וכיצד הם מברכים את הקהל . שאלו את שאר ילדי הכיתה מה נוהג אביהם לעשות בזמן ברכת כוהנים . ציינו
|
|