|
|
صفحة: 114
בית הכנסת – מרכז החיים של הקהילה במרכז חיי הקהילה עמד בית הכנסת . בית הכנסת לא היה רק מקום תפילה : למדו בו תורה , הדיינים ישבו בו למשפט , והוקראו בו איגרות שהתקבלו בקהילה . אל בית הכנסת באו יהודים לקרוא פרקי תהילים , לשיר פיוטים ולומר קינות שנכתבו לזכר מאורעות שפקדו את הקהילה . אירועים , כגון טקס ברית מילה וחתונה , נערכו בבית הכנסת ; ובו גם נאספו כספי צדקה , נקבעו שיעורי המס והוכרז על מכירת רכוש . בבית הכנסת התקבלו תקנות הקהל ( עמ' ( 105 והוכרז העונש למי שעבר עליהן . מחצר בית הכנסת יצא טקס לוויית המת אל בית הקברות של הקהילה . בתחילה בכל קהילה היה בית כנסת אחד , אך משגדלו הקהילות גדל מספרם של בתי הכנסת . לדוגמה , באלכסנדריה שבמצרים היו במאות האחת עשרה עד השלוש עשרה לפחות שני בתי כנסת , ובברצלונה שבספרד היו במאה השלוש עשרה ארבעה בתי כנסת . לעתים הקהילה הייתה קטנה או ענייה מכדי להקים מבנה מיוחד כדי שישמש בית כנסת , והתפילות התקיימו בבית פרטי . גם כשיוחד לבית הכנסת מבנה משלו הוא דמה בצורתו לבתי המגורים של היהודים , וזאת בשל ההגבלות שהטילו השלטונות הנוצריים וגם השלטונות המוסלמיים על גודלו של בית הכנסת ועל גובהו . היהודים המירו את הפאר החיצוני של המבנה בקישוטים של ארון הקודש ושל בימת החזן . את האיסור להגביה את המבנה הם עקפו בהצבת מוט על גג בית הכנסת או בהנמכה של רצפת בית הכנסת מתחת למפלס הקרקע . במקומות שלא הונמכה הרצפה נהגו להנמיך במקצת את הרצפה לפני תיבת החזן כדי לקיים את הפסוק "ממעמקים קראתיך" ( תהילים קל , א . ( בבתי הכנסת בארצות אירופה ובצפון אפריקה היה שמור מקום של כבוד למנהיגי הקהילה . הם ישבו בצד מזרח וזכו ב"כיבודים" – בעלייה לתורה ובתפילות מיוחדות . גם מתחים חברתיים באו לידי ביטוי בבית הכנסת , ולכן חכמים שביקשו לשמור על קדושת המקום הטילו קנס כפול על מי שהכה את חברו בבית הכנסת . מזרח – הקיר המזרחי בבית הכנסת נחשב למקום מכובד משום שירושלים הייתה ממזרח למרבית המקומות שישבו בהם יהודים במהלך ההיסטוריה . לכיוון זה הפנו המתפללים את תפילתם . מוסדות הקהילה בית הכנסת בוורמס < בית הכנסת בוורמס הוקם בשנת 1034 והוא אחד מהעתיקים בגרמניה . בית הכנסת נהרס במהלך מסעות הצלב ונבנה מחדש לאחר מכן .
|
|