|
|
صفحة: 86
רדיפת יהודים באימפריה המוסלמית עלייתם של היהודים לגדולה בחצרות השליטים עוררה את קנאתם של המוסלמים והנוצרים . נוסף לכך אורח החיים הראוותני של כמה מהיהודים העשירים תרם לרגשות איבה . רגשות אלו באו לידי ביטוי במאה העשירית בהתפרצויות אלימות כלפי יהודים , במיוחד על רקע התפוררות הח'ליפות העבאסית . בימיו של הח'ליף הפאטימי אל-חאכם ( עמ' ( 74 פרצו פרעות ביהודי מצרים – ובעקבות תעמולה שהיהודים הם שליטיה האמיתיים של מצרים נהרסו בתי כנסת וחוללו ספרי תורה . גילויים של עוינות כלפי יהודים היו גם בספרד . בתחילת המאה האחת עשרה פרצו פרעות בקורדובה , ובשנת 1066 בגרנדה , ויהודים רבים נהרגו . בהרוגים היה יהוסף בנו של שמואל הנגיד ( עמ' . ( 83 הוא נרצח בידי אדם שטען שיהודי שולט במדינה . הפריחה התרבותית של יהדות ספרד נמשכה גם תחת שלטון הנוצרים והיא באה לידי ביטוי גם בתחום האסטרונומיה . בטולדו חי רבי יצחק בן יוסף הישראלי . 1310-ב הוא חיבר חיבור בשם יסוד עולם ובו הסביר את הכללים לקביעת לוח השנה העברי . בן דורו , רבי לוי בן גרשון , רלב"ג , ( 1344–1288 ) פיתח מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים . כתביו של רלב"ג תורגמו ללטינית , ומכתש בירח קרוי על שמו – המכתש רבי לוי . מכתש אחר בירח נקרא על שמו של האסטרונום היהודי רבי אברהם בן שמואל זכות 1525–1452 ) בערך . ( זכות למד אסטרונומיה ואסטרולוגיה באוניברסיטה של סלמנקה שבספרד ואף לימד בה את המקצועות הללו . לבקשתו של הבישוף של סלמנקה , שאתו התיידד , הוא כתב חיבור שבו תיאר את מערכת השמש ואת ידיעותיו באסטרונומיה . זכות נודע במכשירי הניווט ששכלל ובלוחות האסטרונומיים שהכין , וימאים ומגלי ארצות נעזרו בהם . ההשתלבות של היהודים בכלכלה ובתרבות בספרד והפריחה התרבותית הביאו חוקרים לכנות את התקופה שמהמאה התשיעית ועד המאה השלוש עשרה בשם תור הזהב , אך יש המגבילים את התקופה עד אמצע המאה השתים עשרה – אז התגברה הקנאות הדתית המוסלמית ורבו הפגיעות ביהודים . קטע ממפת הירח ובו מכתשים שנקראו על שם אסטרונומים יהודים
|
|