האינקוויזיציה רודפת את היהודים

صفحة: 67

האינקוויזיציה רודפת את היהודים הרצון של החברה הנוצרית באירופה ליצור אחדות דתית הביא כבר בשנת 1233 להקמת אינקוויזיציה – מוסד שהיה כפוף ישירות לאפיפיור ותפקידו לחקור את הכפירה בנצרות . האינקוויזיציה חקרה נוצרים על אמונותיהם , עינתה אותם עד שהתוודו על כפירתם והוציאה אותם להורג בשרפה . בתחום סמכותה של האינקוויזיציה נכללו יהודים מומרים משום שנחשבו לנוצרים , גם אם המרת הדת נעשתה בכפייה . בשנת 1267 פרסם האפיפיור צו שקבע כי חזרה של מומרים ליהדותם תיחשב לכפירה ותטופל באינקוויזיציה . המרת הדת הייתה לתופעה המונית בספרד . רבים מיהודי ספרד המירו את דתם בשנת , 1391 בעת שבספרד פרצו פרעות המכונות במקורות היהודיים גזרות קנ"א . בפרעות נפגעו קהילות שלמות , ובהן קהילת ברצלונה – רוב יהודיה נהרגו או המירו את דתם , ובית הכנסת היה לכנסייה . על היהודים שנשארו הוטלו צווים שהבדילו אותם מהנוצרים ואסרו עליהם לכהן במשרות ציבוריות . בקרב היהודים שהמירו את דתם בגזרות קנ"א היו יהודים שנהגו כנוצרים רק כלפי חוץ אך בסתר קיימו את מצוות היהדות . הם נקראו אנוסים , כי המרת הדת נכפתה עליהם ; אבל היו גם מומרים מרצון , ובהם רבנים ומנהיגים שלאחר התנצרותם יזמו רדיפות נגד אחיהם לשעבר ומילאו תפקיד בוויכוחים עם היהודים . היהודים מגורשים ממערב אירופה וממרכזה ההידרדרות במצבם של היהודים הביאה בסופו של דבר לגירושם מערים ומארצות באירופה . במקרים אחדים הם גורשו ולאחר מכן הוזמנו לחזור , ובמקרים אחרים הגירוש היה סופי . הכנסייה , שייחסה חשיבות דתית להשארתם של היהודים בארצות הנצרות ( עמ' , ( 51 לא תמכה בגירושם . עם זאת , היו אנשי כנסייה שטענו כי לצורך מילוי תפקידם של היהודים כמשמרים את כתבי הקודש די בנוכחותם של יהודים מעטים בלבד . הגירוש הראשון של יהודים לתקופה ממושכת היה מאנגליה . לגירוש קדם תהליך הדרגתי שבו נושלו היהודים מענפי מסחר , והמלך אדוארד הראשון ( 1307–1272 ) הטיל עליהם עול מסים כבד . 1275-ב פרסם המלך חוק שתוקפו נקבע לחמש עשרה שנה ואסר על היהודים להלוות בריבית . מטרת החוק הייתה ליצור לחץ על היהודים ולהביא להתנצרותם , כחלק מהמגמה להפוך את אנגליה לחברה מאוחדת בדתה . בתום המועד שנקבע בחוק הורה המלך 1290-ב על גירוש היהודים מאנגליה . בגרמניה גורשו יהודים במהלך המאה הארבע עשרה מערים אחדות , אך לא היה גירוש כולל . גם תושבי הערים וגם הקיסרים נזקקו ליהודים – תושבי הערים למלווים בריבית , והקיסרים לתשלומי המסים מהיהודים . ערים שנשבעו לאחר המגפה השחורה כי לא יתירו כניסת יהודים לתוכן חזרו ואישרו ליהודים להתיישב בתחומן , אם כי לזמן קצוב . בסוף המאה החמש עשרה נותרו במערב אירופה קהילות יהודיות רק בערים בודדות – בעיקר באיטליה , בגרמניה ובמחוז אוויניון שבצרפת , שהיה בשליטת האפיפיור .

السابق  |  التالي