|
|
صفحة: 157
ספרות הקבלה מציעה דרך חדשה להבנה של יחסי האל , הבריאה והאדם בימי הביניים התגבשה גם הקבלה – תורת הסוד היהודית . מקורותיה של תורת הסוד קדומים , אבל עיקר גיבושה היה בפרובנס ובצפון ספרד בשלהי המאה השתים עשרה ובראשית המאה השלוש עשרה . במרכזה עומדת השאיפה של האדם לצמצם את הפער בין העולם הגשמי לאלוהות . לפי הקבלה האל מתגלה בעולם הגשמי בדרכים מגוונות הנקראות בשם ספירות . אחד הגילויים של רצון ה' וחוכמתו היא התורה , ולכן כשאדם מישראל עוסק בתורה הוא מתקשר עם החוכמה האלוהית . שמואל אבן תיבון – בן למשפחת מתרגמים מספרד 1230–1160 ) בערך . ( אביו יהודה אבן תיבון כונה "אבי המעתיקים" בזכות עבודתו במשך עשרים וחמש שנה על תרגום ספרים שנכתבו בערבית-יהודית . שמואל המשיך את מפעלו של אביו ויצר מושגים בעברית בתחום הפילוסופיה . הרמב"ם כותב את "מורה הנבוכים" ומעורר פולמוס בניגוד לריה"ל , הרמב"ם ראה בפילוסופיה את הדרך להגיע לאמת הדתית . בעיניו ידיעת האל הייתה שיאה של הפעילות השכלית והדרך לקיים את מצוות לימוד תורה במדרגה הגבוהה ביותר . בהתאם לתפיסה זו כתב הרמב"ם את ספרו " מורה , "הנבוכים ואותו הוא ייעד לאנשים שנחשפו לרעיונות פילוסופיים וחשו כי הם סותרים את אמונתם הדתית . הרמב"ם דן בספר בענייני שפה ולשון , במטרה לשלול מהאל תארים , וכן הוא דן בהוכחות לקיום האל , בשאלה אם העולם נברא או היה קיים מאז ומעולם ובמושג הנבואה . הוא דן גם בגלגלי השמים , בבעיית הרע בעולם , בהשגחה ובבחירה . בסיום הספר הרמב"ם דן בטעמי המצוות , בתכלית האדם ובקשר בין שלמותו המוסרית של האדם לבין שלמותו השכלית . עוד בחייו של הרמב"ם תורגם הספר לעברית בידי שמואל אבן תיבון , והוא אף התייעץ עם הרמב"ם בעבודת התרגום . עם סיום כתיבתו של הספר בשנת 1190 הוא זכה לתפוצה בקרב היהודים בארצות האסלאם . לעומת זאת בקרב יהודי אשכנז , שלא הכירו את ההגות המוסלמית ועסקו פחות בפילוסופיה , הספר עורר פולמוס . בשנת 1232 חכמים בצפון צרפת הטילו חרם על הספר " מורה הנבוכים" וגם על " ספר המדע" שב"משנה , "תורה ואף פנו אל קהילות היהודים בצרפת ובספרד שיצטרפו לחרם . בתגובה קראו רבים מחכמי ספרד ומתומכי הרמב"ם לחרם נגדי . הפולמוס התפשט בקהילות רבות , ובמהלכו הועלו באש ספרי הרמב"ם מטעם האינקוויזיציה ( עמ' . ( 67 השרפה זיעזעה גם את המתנגדים – והיו חכמים , לדוגמה רבי יונה גירונדי , שהיה אחד מיוזמי החרם , שטענו כי שרפת התלמוד בפריז ( עמ' ( 66 שהתרחשה שנים מועטות לאחר מכן , , 1244-ב הייתה עונש משמים על שרפת ספרי הרמב"ם . מול המחרימים היו לספר " מורה הנבוכים" גם תומכים ונכתבו לו פירושים רבים . שער הספר מורה הנבוכים , נדפס , 1866-ב לבוב
|
|