|
|
صفحة: 111
בעלי תפקידים מגוונים פועלים בקהילה בארצות האסלאם בכל הקהילות היה מגוון של בעלי תפקידים : גבאי צדקה , שמשים , חזנים , מוהלים ומלמדים . לעתים אדם אחד מילא כמה תפקידים . לדוגמה , בקהילות בארצות האסלאם שמש בית הכנסת היה גם העוזר והשליח של בית הדין , ולעתים גם הוציא לפועל את פסקי הדין . משרת השמש בארצות האסלאם הייתה משרה קבועה שעברה בדרך כלל באותה משפחה ולפעמים נקנתה בכסף . השמש עסק לא רק בתחזוקה ובניהול של בית הכנסת אלא גם בניהול ההקדש ( עמ' . ( 76 בתוקף תפקידו הוא היה ממונה על בתים וחצרות ועל כספים שנתרמו להקדש , ולצורך כך הוא בא במגע עם בעלי מלאכה בקהילה , דיירים ונזקקים . בעבור רבים ייצג השמש את ההנהגה המקומית לא פחות משייצגו אותה ראשי הקהל . במאה האחת עשרה הישיבות בבבל ובארץ ישראל איבדו ממעמדן , ומרכזי תורה חדשים התפתחו במצרים , בצפון אפריקה ובספרד ( מפה 7 עמ' . ( 78 הקהילות במרכזים האלה שמרו על זיקה למרכז הבבלי אך הן לא היו כפופות לו באופן רשמי , וכוחן של הקהילה המקומית ושל הנהגתה עלה . להנהגת הקהילה המקומית בארצות האסלאם לא הייתה אותה סמכות כפי שהייתה לגאוני בבל , אך יוקרתה הייתה רבה . את סמכותה היא ינקה מקרבתה לשלטון ומכוחה הכלכלי – לדוגמה בקירואן , שהייתה עיר מסחר מרכזית , הנהגת הקהילה הייתה בידי משפחות סוחרים עשירים . בזכות תרומותיהם של הסוחרים למרכזים בבבל ובארץ ישראל הם קיבלו תוארי כבוד , ותארים אלו חיזקו את מעמדם . הם תמכו גם בבתי המדרש ובישיבות המקומיות ובכך העניקו להנהגתם גם היבט דתי . המנהיג שעמד בראש הקהילה המקומית נקרא מוקדם ( בערבית : חלק קדמי , כינוי למנהיג העומד בקדמת הבימה . ( הוא מונה על ידי הגאונים בבבל , אבל נדרשה הסכמת הקהילה למינויו , ולעתים נדרש גם אישור השלטונות . למשרת המוקדם יכלו להיבחר בעלי תפקידים מגוונים – חזנים , דיינים , מעתיקי ספרים וגובי מסים – אך תנאי חשוב היה יכולתו של הממונה לגייס כספים . הגדרת התפקיד השתנתה לפי הצרכים או הכישורים של נושא המשרה . המוקדם עמד בראש בית הדין המקומי , היה אחראי על הנישואים והגירושים , ייצג את הקהילה לפני השלטונות והכריע בשאלות הלכתיות . הוא תמך בלומדי תורה והיה אחראי על הסדר והשלום בקהילה . לצד המוקדם , שהיה תפקיד מוגדר , פעל גם ראש הקהל , אך לא ברור מה היו סמכויותיו , וייתכן שהתואר היה רק תואר של כבוד . בהנהגת הקהילה בארצות האסלאם היו שותפים גם פרנסים , ותפקידם היה בעיקר לתת סעד לחברי הקהילה לנהל את רכושה ולפקח עליה . הפרנסים היו אחראים על איסוף וחלוקה של כספי תרומות , על ניהול מבנים שהיו שייכים לקהילה , על החזקתם ועל חלוקת ההכנסות מהם . בדרך כלל שימשו בתפקיד אנשים אמידים שהיו להם כישורים בניהול כספים ויכלו לתרום מהונם בשעת הצורך – למשל כדי לדאוג לצורכיהם של אורחי הקהילה . משרת הפרנס הייתה משרה של כבוד בלא שכר , או בשכר סמלי .
|
|