|
|
صفحة: 82
היהודים משתלבים בחיי הכלכלה של האימפריה שטחה הגדול של האימפריה המוסלמית , היעדר הגבולות בין אזוריה השונים ומרכזיות המסחר פתחו בפני תושביה היהודים אפשרויות כלכליות חדשות . בהדרגה נטשו רוב יהודי בבל את העיסוק בחקלאות , שעד המאה השמינית היה עיסוקם העיקרי . עם זאת , בספרד ובאזורים מסוימים בבבל עסקו יהודים בחקלאות עד המאה השתים עשרה . כמה מהיהודים עברו לעסוק במלאכה , אך רובם פנו למסחר והשתלבו בשכבה החדשה של מעמד הביניים והמעמד הגבוה בערים . במיוחד ניכר חלקם של היהודים במסחר הבין-לאומי . עד המאה העשירית התנהל המסחר בעיקר לאורך החופים הדרומיים שקישרו את ספרד וארצות צפון אפריקה עם מצרים וסוריה . קבוצה של סוחרים יהודים בשם ראד'אנים ( מקור השם בשפה הפרסית , ופירושו סוחרים באריגים ) חלשה על רשת של דרכי מסחר התפרסה על פני מרבית אירופה , צפון אפריקה , המזרח התיכון , מרכז אסיה וחלקים מהודו וסין . כנראה מוצאם היה במחוז ראד'אן שבבגדד , אזור שישבו בו יהודים עוד לפני התפשטות האסלאם . הסוחרים הם שהעבירו גם את החדשות הפוליטיות ואת החדשות הכלכליות על מצב השווקים באימפריה , וגם ידיעות על הקהילות . הם גם העבירו את כספי התרומות למוסדות ההנהגה בבבל ואת השאלות ההלכתיות . חוג מצומצם של יהודים סיפק סחורות יקרות לשליטים , והיו בהם שצברו ממון רב . יהודים אחרים שימשו בנקאי חצר והלוו לח'ליף ולשריו סכומי כסף גדולים בעת הצורך . המפורסמים שבהם היו הבנקאי נטירא ובניו , שרכשו עמדת השפעה בחצרו של הח'ליף העבאסי אל-מועתדד ( שלט בשנים . ( 902–892 מסופר שנטירא ובניו נהגו לחלק צדקות ומתנות יקרות למוסלמים ונמנעו מהפגנת עושרם כדי שלא לעורר את קנאת המוסלמים במעמדם . רבי משה בן מימון , הרמב"ם – ( 1204–1135 ) נולד בקורדובה שבספרד אך בעקבות רדיפות נדד עם משפחתו למצרים והשתקע בה עד לפטירתו . הרמב"ם כתב איגרות ותשובות , פירוש למשנה , ספרי הלכה וכן ספרים ברפואה ובפילוסופיה , והוא נחשב לאחד מגדולי הפוסקים וההוגים היהודים בכל הדורות . רבי אברהם אבן עזרא , ראב"ע – ( 1164–1089 ) פרשן מקרא , משורר ופילוסוף . בפירושיו למקרא בחר להתמקד בשאלות הנוגעות לפשט של המקרא . נוסף על פירוש המקרא הוא עסק גם במדעים וחיבר ספרים במגוון תחומים , ובהם מתמטיקה ואסטרולוגיה . לספרד הגיע רבי משה בן רבי חנוך והקים בקורדובה ישיבה ; ובמצרים עמד בראש הישיבה רבי שמריה בן רבי אלחנן , ולאחר מותו עמד בראשה בנו רבי אלחנן בן שמריה . בימיהם שגשגה הקהילה היהודית בפוסטאט , ומצרים הייתה מרכז שחכמים היגרו אליו מארצות אחרות . מעמדה של ספרד כמרכז תורה התבסס כשהגיע אליה רבי יצחק אלפסי , הרי"ף . ( 1103–1013 ) הרי"ף למד בישיבת קירואן , אך בעקבות הלשנה הוא נאלץ לברוח לספרד והקים ישיבה בלוסינה . מלבד ספר ההלכות שחיבר כתב הרי"ף מאות שאלות ותשובות ונודע בהיותו אחד מגדולי הפוסקים ( עמ' . ( 142 פסיקת ההלכה הגיעה לשיאה בימיו של רבי משה בן מימון , הרמב"ם . בספרו " משנה תורה" הוא כלל את כל ההלכות הנדרשות לקיום חיים יהודיים , כולל הלכות שלא נהגו לאחר חורבן המקדש . החידוש המרכזי של הספר היה שפסקי ההלכה לא נכתבו לפי סדר הופעתן של ההלכות בתלמוד אלא מוינו לפי נושאים ( עמ' . ( 142 בספרד התפתחה גם פרשנות המקרא ( עמ' . ( 134 רבי אברהם אבן עזרא , ראב"ע , כתב פירוש שהצטיין בסגנון קצר ותמציתי והתבסס על כללי הדקדוק . לעומתו כתב הרמב"ן ( עמ' ( 66 פירוש בסגנון ארוך ומפורט , ונוסף על פשט הכתובים הוא כלל גם פרשנות על דרך הדרש והסוד . הפירושים והחיבורים ההלכתיים נפוצו גם בקהילת אחרות והם חלק מעולם היצירה התורנית היהודית גם בימינו .
|
|