|
صفحة: 271
5 . 3 . 1 בקרת הגישה לערוץ ומדדי יעילות בעיה חשובה , הדורשת פתרון ברשת מקומית , היא כיצד לתאם בין השידורים של התחנות בערוץ המשותף . הבעיה מתעוררת ברשת מקומית , מפני שברשת כזו כל התחנות מחוברות ביניהן באמצעות ערוץ משותף . כאשר שתי תחנות , או יותר , משדרות בו-זמנית בערוץ המשותף , השידורים מפריעים זה לזה והמידע משתבש . לכן בערוץ משותף יש לבקר את הגישה לערוץ באמצעות כללים שיבטיחו כי בכל רגע נתון תשדר בערוץ תחנה אחת ( לכל היותר . ( נדגים את הבעיה בעזרת דוגמה המוכרת לכולנו מחיי היום-יום . נתאר לעצמנו קבוצת אנשים הנמצאים בדיון בחדר . התקשורת בין האנשים מתבצעת באמצעות ערוץ משותף ( האוויר . ( אם כל משתתף יחליט לדבר ברגע שמשהו עולה בדעתו , בלי לתאם את דיבורו עם האחרים , הרי כל אחד ייכנס לדברי השני ויהיה קשה לפענח את הנאמר ( כמו ב"פופוליטיקה . ('' ברשת תקשורת , כפי שנסביר להלן , אי אפשר בכלל לפענח אותות המשודרים על-ידי יותר מתחנה אחת . אם נגדיר את הבעיה באופן יותר מפורט , אזי כדי לאפשר שיחה יעילה יש להבטיח שאף אחד לא יתפרץ לדברי השני וכן לקבוע תור בין המשוחחים . את הבעיה של התפרצות לתוך דבריו של אדם ניתן לפתור על-ידי כלל נימוס פשוט ? . אפשר לקבוע שכאשר מישהו מדבר , כל אחד אחר שותק . לשם כך מספיק ערוץ הדיבור / שמיעה . אולם , כיצד קובעים מי האיש הבא שידבר ? אפשרות אחת לבקר את הגישה לערוץ בשיחות בין אנשים היא להשתמש בהצבעה , כנהוג בכיתת לימוד . פתרון זה מסתמך בעצם על שני "ערוצי '' תקשורת בין המשוחחים . ערוץ אחד הוא הראייה והשני הוא ערוץ הדיבור / השמיעה . ההצבעה בכיתה , תוך כדי שימוש בערוץ הראייה , משמשת לתיאום בערוץ הדיבור / שמיעה . אשר מבוססות על טופולוגיות אלה , אחת לשנייה , ומקבלים מבנים מורכבים יותר , שלא נטפל בהם במסגרת פרק זה .
|
|