|
|
صفحة: 157
מסקנה זו אינה מתיישבת בקלות עם הניסיון היום-יומי שלנו . אנו רגילים למצבים שבהם זמן ההתפשטות הוא קטן מאוד , כמעט זניח . יש לזכור כי מהירות ההתפשטות של אותות אלקטרומגנטיים היא גבוהה ביותר , ולכן כאשר המקור והיעד אינם מרוחקים זה מזה , זמן ההתפשטות אכן קטן ביותר . דוגמה 3 . 2 הציגה שידור מידע ברשתות קשר צבאיות . ברשתות כאלה זמן השידור הוא ארוך יחסית ( שניות אחדות ) וזמן ההתפשטות הוא קצר - פחות ממילי-שנייה ( או , אלפית שנייה . ( לכן חייל המשדר הודעה יכול להמתין עד שהוא שומע ' רות' או 'אמור שנית' ללא בזבוז זמן רב . אולם לגבי תקשורת למרחקים ארוכים , נוהל דומה עלול להיות בעייתי . השהיית התפשטות טיפוסית של שידור ללוויין היא כרבע שנייה ; נניח שאורך מנה הוא 2 , 000 סיביות וקצב השידור הוא 1 00 K . סל"ש . נחשב את הזמן הדרוש לשידור מנה על-ידי חלוקת אורך המנה ( בסיביות ) בקצב השידור ( בסיביות לשנייה ) [ כלומר 20 מילי-שניות . מאחר שהזמן עד הגעת האישור הוא חצי שנייה ( זמן ההתפשטות הלוך וחזור ) או 500 מילי-שניות , נקבל שנצילות הערוץ המרבית היא 4-כ אחוזים בלבד ? כלומר יהיה מעט זמן שידור והרבה זמן המתנה . מצב זה יחריף ככל שקצב השידור יהיה 9 גבוה יותר . נניח לרגע שקצב השידור הוא גבוה ועומד על lGbps ( כלומר 10 סיביות לשנייה . ( נניח שאפשר להגדיל את המנות עד מנה של 8 , 000 סיביות . נקבל שזמן שידור מנה הוא : קיבלנו שזמן שידור מנה הוא רק 8 מיקרו-שניות , כלומר רק 0 . 008 של מילי-שנייה . ברור שהנצילות בתנאים אלו תהיה נמוכה ביותר . כדי להגדיל את נצילות הערוץ יש לשדר את המנות בסרט נע ( pipelining ) איור 3 . 14 מתאר את משמעות הדבר .
|
|