|
صفحة: 133
ב-קםט אין שלב של הקמת קשר , אין כל תיאום מוקדם או "לחיצת ידיים" ( handshaking ) בין שכבת התובלה של הצד השולח לשכבת התובלה של הצד המקבל , מסיבה זו UDP הוא פרוטוקול לא-מקושר ( connectionless ) איור 3 . 4 מתאר את מבנה המקטע של : UDP מתעוררת השאלה , מדוע כדאי בכלל להשתמש בשירותי UDP האם לא עדיף תמיד להשתמש TCP-1 שמספק שירות אמין ? התשובה לכך היא שבעבור יישומים רבים , UDP הוא עדיף . נמנה את הסיבות לכך r אין שלב הקמת קשר . כפי שנראה בהמשך , TCP מקים קשר בשיטה של "לחיצת היד המשולשת , ( three-way handshake ) '' מה שגורם להשהיה במשלוח הנתונים . אין צורן לשמור שטחי זיכרון גדולים . כפי שנראה , TCP שומר חוצצים בצד המקבל ובצד השולח וכן משתנים נוספים שדרושים כדי לממש את השירות האמין . לעומתו , UDP לא שומר את כל הנתונים הללו . לכן שרת יכול לטפל במספר רב יותר של לקוחות UDP מאשר לקוחות , TCP משום שבעבור כל לקוח TCP הוא צריך להקצות שטח זיכרון לא מבוטל . יש תקורה קטנה על המנות . התקורה ( overhead ) בהקשר זה היא גודל הכותרת של שכבת התובלה ביחס לגודל הנתונים . כפי שנראה בהמשך , TCP משתמש בכותרת בגודל 20 בתים , בעוד שכפי שאיור 3 . 4 מלמד , UDP-1 הכותרת היא 8 בתים בלבד 64 ) סיביות . ( איור 3 . 4 מבנה המקטע של UDP
|
|