|
|
صفحة: 101
Ill כמו כן , כפי שהזכרנו בסעיף , 3 . 1 נדרוש כי סכום ההיצעים של כל המקורות £ / יהיה ו ו שווה לסכום הביקושים של כל היעדים . // xew 7 = 1 בדוגמה של חברת "גלידות אביב" ו 230 , 000 + 550 , 000 = 300 , 000 + 260 , 000 + 220 , 000 = 780 , 000 m m דרישה נח £ J ? , = ^ d j הופכת אילוץ אחד למיותר , כיוון שהוא נובע מן האילוצים ' = 1 7 = 1 האחרים . שאלה 3 . 9 ווו ווו הסבירו מדוע הדרישה £ sy = £ d j הופכת אילוץ אחד למיותר . ו . ' = 1 מכאן שמספר האילוצים האמיתי ( האילוצים הבלתי-תלוייס , כלומר שאינם נובעים מן האילוצים האחרים ) הוא למעשה . 171 + n - 1 שיטת הסימפלקס , שהכרנו בפרק הקודם , מבטיחה לנו כי מתוך mn משתני ההקצאה f rj רק m + 11- \ יהיו ( אולי ) בעלי ערך חיובי , וערכם של שאר המשתנים , שמספרם , mn w-n + 1 יהיה בפתרון האופטימלי . 0 בדוגמה הבאה נראה כיצד ניתן לעבור מפתרון לא-בסיסי ( שבו מספר המשתנים בעלי ערך חיובי גדול ( w + // - 1 ) -מ לפתרון בסיסי , שבו ערך פונקציית המטרה קטן יותר ( או שווה לו . ( מעבר מפתרון לא-בסיסי לפתרון בסיסי מערכת התובלה הנוכחית בחברת "גלידות , "אביב המוצגת בטבלה , 3 . 4 מתארת פתרון לאבסיסי , שכן מספר המשתנים שערכם שונה מאפס בפתרון זה הוא 5 ftf £ ctwtcro c < cr זאת כאשר פתרון בסיסי אמור להכיל 4 משתנים בלבד . ( 111 + ?! -1 = 2 + 3-1 = 4 )
|
|