|
صفحة: 6
כיוון שבישראל כמעט חצי מהפסולת הביתית היא שאריות מזון , נמשכו לאתר עשרות אלפי ציפורים . הציפורים הפכו למטרד גם בגלל הרעש שהקימו , אך בעיקר משום שסיכנו את המטוסים הממריאים ונוחתים בנמל התעופה בן גוריון הסמוך . הר הזבל היה גם מקור לריחות רעים ולפליטה תמידית של גז מתאן רעיל . לאחר התלבטויות וויכוחים ארוכים נסגר האתר בשנת , 1998 ומאז מועברת הפסולת מגוש דן לדרום הארץ . ואז נשאלה השאלה : מה עושים עם הר זבל ענקי ששוכן במרכז המדינה ללא שימוש ? קרן " , "ברכה הקרן שיזמה את המאבק לשינוי באזור , שמה לה למטרה להפוך את הכיעור ליופי , להסב את האתר ממקום שלילי למוקד משיכה מעניין . הקרן פנתה לעשרים אמנים להציע רעיונות יצירתיים להבראה או ל"תיקון" של ההר , כלומר לשיקום ולניצול המקום בעתיד . האמנים לא קיבלו הנחיות א הגדרות מפורטות למשימה , כדי לא לשים גבולות לדמיונם . האמנים קיבלו הבטחה שהצעותיהם תוצגנה במוזאון חשוב בארץ . האמנים שהוזמנו התלהבו מאוד ועבדו במסירות , ביסודיות ובהעמקה רבה . כפי שמצופה מאמנים , עבודותיהם שיקפו גישות שונות מאוד זו מזו . היו שהציעו להפוך את המקום לפארק טבע , ובו אגמים ויערות ומצפים ; אחרים הציעו להקים פארק בעל אופי חקלאי , שתכליתו להיות מוזיאון חקלאי ולשמר את ייצוג הנופים החקלאיים האופייניים לארץ ; היו אמנים שחלמו על פארק של מחזור , שיבטא את ההיבט החיובי של הטיפול בפסולת בניגוד לנעשה שם עד כה ; אחרים חשבו שאסור לגעת בהר , ויש לתת לטבע לעשות את שלו עד שההר יתכסה בצמחים ואנשים יוכלו לטייל בו . חלק גדול מההצעות היו אוטופיות , כלומר היה ידוע מראש שאי אפשר להגשים אותן . כך , לדוגמה , היו אמנים שהציעו להקים שני פארקים : פארק אחד יבטא את הפן השלילי והפסול של הזבל , והפארק השני יבטא את היופי שאפשר להפיק מהזבל . אמן אחר הציע לבנות כפר
|
|