|
|
صفحة: 53
את הפסקה נהוג להפריד ברווח מהפסקה הקודמת ומהפסקה הבאה . יש הנוהגים להתחיל פסקה חדשה בהכנסת השורה הראשונה מעט פנימה ( הזחה . ( כותרת – הכותרת הראשית כתובה בראש הטקסט ומודיעה על הכתוב בו . כותרת יכולה להיות ישירה ועניינית , ואז היא תכיל את עיקר התוכן ( כמו ידיעת חדשות בעיתון . ( כותרת יכולה להיות פיקנטית ורומזת כדי לעורר סקרנות אצל הקוראים . דוגמות לכותרות : עריכת המשנה ( עניינית ) מה בפנים ומה בחוץ ? ( מעוררת סקרנות ) פתיחה – ( פתיח , ( משפט הפתיחה או פסקת הפתיחה . הפתיחה היא המפגש הראשון של הקוראים עם הטקסט , ולכן עליה להיות מעניינת , מרשימה , מושכת לקריאה ומצביעה על ההמשך . בפתיחה מביאים , בדרך כלל , דוגמה או סיפור הממחישים את הנושא , ציטוט , הגדרה של הנושא , סקירה של התפתחות הנושא . סיום ( סגיר ) – הסיום הוא החלק האחרון של הטקסט , ולכן הוא צריך להיות מרשים במיוחד . הסיום מתייחס לטקסט כולו , ומטרתו לגרום לקוראים לזכור את הטקסט ולהעריך אותו . סוף מאמר או הרצאה נהוג לסגור בפסקת סיום . בסיום מביאים בדרך כלל משפט סיכום , מסקנה העולה מן הנאמר , ציטוט , המלצה או הצעה להמשך , ולעתים שאלה למחשבה . ( מתוך : הילקוט הדיגיטאלי של מטח ) טיפים חלל : בקשו מהתלמידים לכתוב את תשובותיהם באורך מסוים ( למשל : חצי עמוד לפחות . ( הצורך למלא חלל בידע מחייב תלמידים לשקול מה לא כתבו עדיין בתשובותיהם . שאלות מידע : הרגילו את התלמידים לשאול עצמם במהלך הכתיבה שאלות מדעיות . מה ? איך ? מתי ? למה ? איפה ... ? שאלות אילו עשויות לסייע להם לדלות מידע נוסף שלא בחרו לכתוב בתשובתם מלכתחילה . ארגון הידע : הרגילו את התלמידים לכתוב תשובה במבנה ברור , למשל פתיחה וסיכום . סייעו להם להישען על מבנה השאלה בארגון התשובה . למשל : פתיחה , גורם א , גורם ב , גורם ג ..
|
|