|
|
صفحة: 9
הנחלות" ממשיכה מגמה זו : ה' משגיח ומפקח על חלוקתן של אדמות הארץ לשבטים , מאחר שחלוקת הנחלות נעשית על פי " הפלת גורל" לפני ה' ( יח , . ( 8 מנהיג העם בתקופה הזאת הוא יהושע בן נון , שכבר נזכר בספרות התורה כאחד מ- 12 המרגלים , ובעיקר כמשרתו של משה . דמותו של יהושע מעוצבת כדמות של מנהיג איד י אלי : הוא חדור כוח , אומץ ואמונה . תחת הנהגתו הצליח העם הן לרשת את הארץ והן לשמור על נאמנות . 'לה בין דמותו של יהושע לדמותו של משה נמתחים קווי דמיון רבים . חז"ל ראו ביהושע את בבואתו החיוורת של משה : " פני משה כפני חמה , פני יהושע כפני לבנה" ( בבא בתרא עה , ע"א . ( ואכן , רבים ממעשיו של יהושע כבר עשה לפניו משה , ומה שאירע ליהושע כבר אירע למשה , למשל : . 1 שניהם שלחו מרגלים לארץ . . 2 שניהם חגגו את חג הפסח . . 3 שניהם מכונים " עבד "'ה ( יהושע א , ; 1 כד , . ( 29 4 . שניהם נצטוו : " של נעלך מעל , "רגלך מכיוון שעמדו על אדמת קודש ( שמות ג , ; 5 יהושע ה , . ( 15 5 . העם ירא את יהושע כשם שירא את משה ( שמות יד , ; 31 יהושע ד , . ( 14 6 . בימי משה אירע נס קריעת ים סוף , ובימי יהושע אירע נס קריעת הירדן ( שמות יד , ; 21 יהושע ד , . ( 17-10 7 . הן משה והן יהושע סייעו לעם במלחמה באמצעות הרמת ידיהם כל זמן הקרב : משה מרים ידיו ( שמות יז , ( 12-9 ויהושע מטה את כידונו ( יהושע ח , . ( 26-18 . 8 ספר יהושע מסתיים במות יהושע ובקבורתו ( יהושע כד , , ( 30-28 כשם שספר דברים מסתיים במות משה ובקבורתו ( דברים לד , . ( 12-5 המהימנות ההיסטורית של סיפורי ספר יהושע ממצאים ארכיאולוגיים הקשורים לתקופת הכיבוש וההתנחלות מעלים ספקות באשר למהימנות ההיסטורית של המלחמות והכיבוש ים המתוארים בספר יהושע . ספר יהושע מתאר את כיבוש הארץ במהלך אחד רציף ומהיר , אך מן המחקר הארכיאולוגי עולה כי תהליך ההיאחזות וההתנחלות בארץ היה אטי והדרגתי . לכיבושים הצבאי ים היה חלק שולי בלבד בתהליך זה , שכן ההתנחלות התרחשה בעיקר באזורים ההרריים , שהיו מיושבים בדלילות . הסיפורים על כיבושן של הערים הגדולות , כדוגמת יריחו והעי , גם הם לא זכו לאישוש מחקרי , מכיוון שחלק ניכר מן האתרים שלכאורה נכבשו בידי בני ישראל לא היו מיושבים כלל ערב תקופת ההתנחלות ( יריחו , העי , חברון , ערד , ( וחלקם היו עזובים במשך כל האלף השני לפנ ה"ס ( חשבון , העי , ערד , ירמות . ( בערים כנעניות גדולות אחרות ( כדוגמת חצור ולכיש ) , אין עדות להרס מהיר ופתאומי של כולן יחד ( כלומר , עקב מסע כיבוש , ( אלא מדובר בתהליך הדרגתי שנמשך יותר מ- 100 שנה , מסיבות שונות ועל ידי גורמים שונים . על פי הממצא ים , ערים אלה לא נושבו מיד לאחר חורבנן באוכלוסייה ישראלית . נוסף על כך , יש ערים כנעניות שלא נהרסו כלל בתקופה זו ( כגון מגידו , ( וזאת בניגוד לתיאור הכיבוש השלם של " ספר המלחמות" ( יא , . ( 23 לפיכך , מקובל היום במחקר לראות בתהליך ההתיישבות של עם ישראל בכנען תהליך אטי ומדורג של אוכלוסיות נודדות ונודדות -למחצה . תהליך זה היה תוצאה של תמורות כלכליות , חברתיות ודמוגרפיות - חלק מנדידת עמים רחבת היקף שהתרחשה באות ה תקופה ( המאות ה- 11 ( 12-הו במזרח הקדום .
|
|