|
|
صفحة: 119
אלה התחרו בהצלחה במה שיכלו להציע ערי הפיתוח . בהשוואה לערי הפיתוח - המועצות האזוריות נהנו מזמינות שטח רב יותר , ממחירי קרקע נמוכים , מאפשרות נוחה יותר לפתוח עסקי מסחר בשבתות , ובמקרים רבים משירותים משופרים , למשל בתחום החינוך . גורם שלישי שפגע בערי פיתוח רבות הוא הפיתוח המהיר והלא מבוקר של ערים אלה בתקופה שהן קלטו תוך זמן קצר אוכלוסיית עולים גדולה . רבים מראשי ערי הפיתוח לא הצליחו למנוע ריכוז של אוכלוסיות עולים חדשים חלשות במיוחד בעירם ; הבנייה החדשה בערי פיתוח רבות הייתה של דירות צנועות , שנבנו ברמה נמוכה יחסית ; במקרים רבים מבני ציבור שהיו חיוניים לאיכות החיים של התושבים בשכונות החדשות לא היו מוכנים בזמן , ולבסוף השכונות החדשות אוכלסו בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו גדל מספר מקומות העבודה בערים אלו ובסביבתן . המכה הרביעית שניחתה על ערי הפיתוח התרחשה בשנים 2004-2002 והיא נבעה מהמשבר הכלכלי העמוק שליווה את האינתיפאדה השנייה שפרצה בספטמבר . 2000 * המשבר בערי פיתוח רבות החריף ועל המצוקות החברתיות ועל בעיות האבטלה הקשות נוסף עתה משבר תקציבי חמור ברשויות המקומיות , שנבע בעיקר מקיצוץ מענקי הממשלה לרשויות המקומיות . בערי פיתוח רבות לא שולמו לעובדי הרשות המקומית משכורות כסדרן במשך חודשים רבים , וראשי הערים התקשו לתפקד ומצאו עצמם עסוקים רוב זמנם ב"כיבוי . "שרפות אפשר גם לטעון שבניגוד לציפיות , בערי פיתוח רבות לא היה המשך לאותו דור חדש של מנהיגות מקומית שבלט בשנות השמונים . העיריות והמועצות המקומיות סבלו מבעיות ניהול קשות , וערי הפיתוח באזורי השוליים התקשו להעמיד בראשן מנהיגות ראויה שתקדם את ענייניהן , משום שראשי הרשויות חסרו כישורים מתאימים , או משום שהבעיות שאיתן התמודדו היו כה קשות , שהן לא אפשרו להם לעשות הרבה מעבר למאמץ בלתי פוסק לשרוד ולהפעיל את השירותים המוניציפאליים . כתוצאה מהגורמים הללו התגלה שוב בערי פיתוח רבות תהליך שאפיין אותן בעשרות השנים הראשונות לקיומן - עולים שהתבססו כלכלית נטו לעזוב את ערי הפיתוח ולעבור לערים במרכז הארץ . גם בקרב התושבים הוותיקים בערי הפיתוח הסתמנה נטייה של האוכלוסייה האמידה לנצל את הגאות ששררה במחירי הדירות במחצית הראשונה של שנות התשעים - גאות שנבעה מהביקושים של העולים החדשים - על מנת למכור את דירותיהם ולעבור למרכז הארץ או ליישובים כפריים וכפרים-פרבריים פרברי" ) ( "וילות בקרבת עיר הפיתוח . וכך חזרו רוב ערי הפיתוח והתאפיינו , מאז שנות התשעים המאוחרות , במאזני הגירה * שליליים גבוהים , דהיינו , מספר העוזבים אותן היה גבוה בהרבה ממספר המשתקעים החדשים בהן . חמור מכך , מרבית העוזבים היו בני המעמד הבינוני ואילו הנשארים כללו מרכיב גבוה של אוכלוסיות מצוקה - המרכיבים החלשים יותר של אוכלוסיית עולי שנות התשעים ושל אוכלוסיית עולי שנות החמישים . בערי פיתוח אחדות התיישבה גם אוכלוסייה חרדית , המאופיינת בחולשה כלכלית . הערים שסבלו במיוחד מתהליכים אלה היו הערים המרוחקות ממוקדי התעסוקה במרכז הארץ , כמו ערד , שבעשרות השנים הראשונות לקיומה דווקא נחשבה לאחת האינתיפאדה השנייה 2000- ) - ( 2005 כינוי לתקופת הסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני , שבמהלכו נמנו קורבנות רבים משני הצדדים , חיילים ואזרחים כאחד . האינתיפאדה גרמה גם לפגיעה כלכלית קשה בשני הצדדים . מאזן הגירה שלילי ( של יישוב ) - מצב בו מספרם של העוזבים יישוב כלשהו גדול ממספרם של המשתקעים החדשים המגיעים אליו .
|
|