|
|
صفحة: 87
מגבלות התכנון בביטחון ללא שלום הנושאים הפיזיים והמרחביים שתוארו לעיל , תכנונם וביצועם ניתנים להיעשות בעתיד תוך הפעלת מערכת החלטות שקולה , דרכי תכנון מסודרים , גיוס הון וכן קביעת סדרי עדיפויות לפיתוח , שרובם נתונים בידי גורמים פוליטיים וממסדיים . שלטון אשר מעייניו הם דאגה לחברה , ביסוס כלכלי , קידום טכנולוגי ושיפור איכות החיים והסביבה לאוכלוסיית המדינה ימצא אתגר בכל האמור לעיל . שלטון אשר ייאלץ לעסוק ללא הרף בנושאי ביטחון פנים וחוץ כתוצאה של אירועים פוליטיים מדיניים , לא יוכל לקיים סדרי עדיפויות ראויים לכל הנושאים המתבקשים . מכאן , שמצב של ביטחון ללא שלום ימנע קיום סדרי תעשייה קלה – לגליל ; מפעלים עתירי שטח - לנגב הגליל והנגב הצפוני הם , כאמור , שתי עתודות הפיתוח המרחביות העיקריות של ישראל לקראת השנים הבאות . שני אזורים אלה יתחרו על מעמדם הארצי במשיכת השקעות לפיתוח , כאשר לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות . יתרונו של הגליל הוא באוכלוסייתו הרבה יחסית להיותו אזור שוליים , בכוח העבודה המצוי בו , באקלימו הנוח ברוב עונות השנה , בנופים , במקורות המים ובקרבתו היחסית אל העיר הגדולה חיפה . גורם המקשה על הפיתוח של הגליל הוא הטופוגרפיה ההררית שלו . כמו כן , יש למצוא פתרונות הולמים לחיים משותפים של האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית הנמצאות בגליל בשיעורים שווים . המצפים החדשים יוסיפו להתפתח , אולם בקצב שאינו עשוי לחולל תמורה דמוגרפית וכלכלית משמעותית באזור . תופעה נוספת שנהיה עדים לה היא הזחילה היישובית של אוכלוסיית הבדווים בגליל , ההיווצרות של כפרי-בת למיניהם והיהפכותם ליישובים שיקבלו בהדרגה מעמד רשמי מוכר . יתרונו של הנגב הוא במרחביו הפתוחים ובאי-ניצולם המלא עד כה , אך חסרונו הגדול הוא בריחוקו היחסי ממרכז הארץ , בדלילות אוכלוסייתו , באקלימו המדברי ובהעדר מקורות מים . בנגב קיימת , כידוע , בעיה של 140-כ אלף בדווים המתפרסים על פני שטח של כמיליון וחצי דונמים באזור הסייג , שבו נמצאים שבע עיירות ועשרות כפרים פזורים ובלתי מוכרים על ידי השלטונות . יהיה צורך לקבע את ההתיישבות הבדווית בנגב הצפוני בצורה מתוכננת על מנת לשפר את תהליך ההתיישבות באזור ולעודד התיישבות יהודית נוספת בנגב . ניתן להניח שכתוצאה ממאזן נתונים זה יקבל הגליל בעתיד יותר השקעות בתעשייה קלה ובתשתית , שיאפשרו קיומם של יישובים בהר , ואילו הנגב יזכה בעתיד בהשקעות במפעלים עתירי-שטח ובנושאים הקשורים בביטחון , בתעשייה כימית ובמפעלים יוצרימטרדים סביבתיים , שנחוצים להם מרחבים פתוחים . אולם עיקר הפיתוח ייעשה בנגב הצפוני בסביבות באר שבע , והיא תימנה עם סביבתה הקרובה בבקעת באר שבע בשנת 2020 יותר ממיליון נפש . עד אז תוגשם סלילת מסילת רכבת לאילת , הקמתו של נמל תעופה בין-לאומי שני באזור זה , וכן הפיכתה של אילת לעיר תיירות גדולה בשילוב עם עקבה הירדנית . ? מחבר המאמר ממליץ להפנות תעשייה קלה לגליל ותעשייה כבדה לנגב . מדוע ? מהן ההשלכות הסביבתיות העשויות להיות לפעולה זו ? בדווים רועים את עדר הצאן שלהם במרחבי הנגב הצפוני .
|
|