בין הפרטת הקרקעות להתנגדות הירוקים

صفحة: 85

השילוב בין רכבת קלה ( הפועלת בעיר ובסביבותיה , ( רכבת פרוורית ( הפועלת בין מרכז המטרופולין לפרוורים ) ואוטובוסים ייעשה חיוני ביותר במטרופולינים של תל אביב וחיפה ויבוצע בהדרגה . חיבור מרכז תל אביב במסילת רכבת דרומה , קיצור תוואי המסילה בין תל אביב לאשדוד , הוספת מסילה בין תל אביב לחיפה , חידוש מסילת הרכבת בין ירושלים לתל אביב דרך בית שמש וסלילת מסילת ברזל חדשה בציר תל אביב–נתב"גירושלים יקלו בהרבה את בעיות התחבורה הבין-עירונית בעתיד . בגלל קשיים בתחבורה יבשתית יש לצפות להגברת השימוש בתעופה פנימית , שתביא לגידול הביקוש של טיסות אף למרחקים קצרים . שדות תעופה ארציים ומנחתים בשדה בוקר , במצדה , בעין שמר , בבית שאן ועוד , ישרתו את התעופה האווירית הפנימית בארץ . בנבטים שליד באר שבע יקום כנראה נמל התעופה הבין-לאומי השני והחלופי לנתב"ג , גם לאחר סיום פרויקט נתב"ג . 2000 ? מדוע המחבר רואה ברכבת פתרון טוב כל כך לבעיות התחבורה הביןעירוניות ? הפרטת קרקעות - מכירת קרקעות שבבעלות המדינה לידי אנשים פרטיים . גידולים מבכירים - גידולים המגיעים לבשלות מוקדמת , בחורף , באקלים בעל טמפרטורות גבוהות המאפשר זאת . חקלאי בקעת הירדן , למשל , מנצלים זאת ומייצאים ירקות ופירות לאירופה בחורף , בזמן שהגידולים שם טרם הבשילו . בין הפרטת הקרקעות להתנגדות הירוקים הקרקע החקלאית במישור החוף של ישראל תמשיך לעמוד בפני סכנת כליה . קצב הבנייה למגורים והפיתוח האורבני ידרוש המרת קרקע חקלאית לשימושים אחרים . הירידה במשקל החקלאות בכלכלת ישראל ובשיעור החקלאים בארץ ומדיניות * הפרטת קרקעות תזרזנה את תהליך האיבוד של קרקע חקלאית , על אף שייעשו ניסיונות רבים מצד הגופים הירוקים לבלום אותו או לפחות להאט אותו . המחסור הכללי בקרקע ומים יביא בקרב אותם יישובים , שימשיכו להתבסס * על חקלאות , לשינויים בייצוא החקלאי , בשיטות ההשקיה , בהחדרת גידולים מבכירים שיצמחו על קרקע מיובאת ועל חולות , בהתאמת זנים חדשים להר ולתנאי אקלים מדברי ולהרחבת ההשקיה במי קולחין ובמים מליחים . אף יימשך חיפוש מתמיד אחר גידולים חקלאיים חדשים המבוקשים בעונות מסוימות בשוקי העולם . מדינת ישראל צורכת כיום יותר מים מכפי שהיא יכולה להרשות לעצמה , לאחר שנות הבצורת שפקדו אותה בשנים האחרונות ולאור מצבם הירוד של האקוויפרים במישור החוף ובהר . מאחר שהמים בארץ נמצאים בכמות מוגבלת , ועל אף עונת גשמים ברוכה שהייתה בחורף , 2003 יידרשו בעתיד שינויים טכנולוגיים באופן הצריכה והשימוש במים . יהיה צורך להגביר את המודעות לחיסכון במים בקרב הציבור , לקצץ 40 % -ב את מכסות המים המוקצות לחקלאות , לצמצם את כמות המים השפירים המופנית להשקיית גידולים חקלאיים , לנצל מים מליחים לגידולים מסוימים , לעבור בהדרגה להפקת מים מותפלים בכמה מיתקנים במישור החוף , ואף להשלים את צורכי המים של ישראל ביבוא מים מטורקיה . יש להניח שהגישה אל הפיתוח הכלכלי תהיה בעתיד בלתי שגרתית . התעשייה תלך ותתרחב תוך שכלול מתמיד של אמצעי הייצור ורמת הייצור . העדר מקורות גלם בסיסיים יביא לידי פיתוח ענפים עתירי-ידע שמשקל חומר הגלם שבהם יהיה מועט . פיתוח ענפי ? . 1 שטחים חקלאיים ועיסוק בחקלאות - מה עתידם בישראל בשנים הבאות ? . 2 המחבר טוען שיידרש קיצוץ דראסטי בהקצאת מים לחקלאות . הביאו טיעונים בעד ונגד קיצוץ כזה . . 3 צפו בסרטון "ישראל , "מתייבשת וכן בסרטי תלמידים : "חיסכון במים מציל חיים" ו - "חבל על כל . "טיפה חוו דעתכם : א . האם הציבור בישראל , ובתוכו בני הנוער , מודע לצורך בחיסכון במים ? האם הציבור פועל בחיסכון או שקיימת תופעה של בזבוז מים ? ב . אילו צעדים אפשר לנקוט כדי להגביר את המודעות לחיסכון במים ? שדות חקלאיים בישראל - האם סופם להיעלם ?

السابق  |  التالي