המלכים ההלניסטים מכירים באוטונומיה של יהודה

صفحة: 33

המלכים ההלניסטים מכירים באוטונומיה של יהודה הכיבוש של ארץ ישראל בידי אלכסנדר הגדול לא פגע באוטונומיה של יהודה – יודיאה . אלכסנדר הגדול וגם יורשיו אפשרו ליהודים לקיים את חוקי האבות , המונח היווני לחוקי התורה . היהודים נחשבו בעיניהם לאומה שמרכזה בירושלים ; אבל בניגוד לתקופה הפרסית , ירושלים לא נחשבה לעיר מקדש ( עמ' . ( 16 יתר על כן , מאז שלטון בית תלמי ביהודה חנה חיל מצב של המלך בחקרה , וממנה הוא צפה על הר הבית ועל הנעשה במקדש . המלכים ההלניסטים הכירו במוסדות ההנהגה שהתפתחו בימי שיבת ציון . הכוהן הגדול היה נציג היהודים לפני השלטונות והמפקח על המקדש , והוא היה גם אחראי לביטחונה של ירושלים ולאספקה הסדירה של המים . בתקופה ההלניסטית מעמדו של הכוהן הגדול אף התחזק , שכן לא היה בה המשך למנהיג מבית דוד , כמו ששבצר , או למשרה של פחה , כמו זרובבל ( עמ' . ( 14 ייתכן שהכוהן הגדול גם מילא את תפקיד הפחה של המחוז . בצד הכוהן הגדול עמדה מועצת הזקנים שנקראה ביוונית גרוסיה . הגרוסיה הייתה הסמכות המחוקקת והשופטת העליונה , וישבו בה ראשי הכהונה וראשי משפחות שייצגו את האינטרסים של היהודים שישבו מחוץ לירושלים . מקום מושבם של מוסדות ההנהגה היהודית היה במקדש , ובחצר המקדש נערכו גם אספות עם . מרכז החיים היהודיים בתקופה ההלניסטית היה במקדש – בו הקריבו מדי יום ביומו קורבנות בשם העם כולו , ובו הוקרבו קורבנות היחידים . יהודים ברחבי ארץ ישראל וגם מרחבי התפוצות שלחו מסים , תרומות ונדבות למקדש . המקדש נחשב למקום שמור היטב , ולכן נשמרו בו כספיהם של יתומים ואלמנות וגם כספי המעמדות הגבוהים . מן המחקר חשיבות המקדש המקדש היווה את מרכז החיים הדתיים והרוחניים של הכלל ושל הפרט גם יחד . [ ... ] אפשר לומר , שהמקדש קבע את מחזור החיים השנתי והרב-שנתי של עם ישראל בארץ ובתפוצות . בתודעת העם נצטיירה עבודת הכוהנים בבית-המקדש כגורלית עבור חיי הציבור והפרט . גורל העם והארץ , בטחון הכלל והפרט , החיים והמוות , הבטחת יבולי השנה עם כל הכרוך בכך , הבריאות והאושר של היחיד - הכל היה תלוי בנעשה בבית-המקדש . מכאן החשיבות המכרעת שנודעה לקורבנות למיניהם , ומכאן חשיבותם של החגים . [ ... ] החגים משכו לירושלים המונים מן הארץ ומחוצה לה , והעלייה-לרגל לירושלים הפכה לאירוע חשוב ביותר בחיי העם , בהיותה מפגש חברתי בעל עוצמה רבה , אשר תרם לליכוד העם . ( י' בן-שלום , בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי , עמ' ( 65 . 1 למרכזיות המקדש בחיי העם היו ביטויים רבים . מיינו אותם לתחומים . חקרה – מצודה שהייתה קיימת כבר בתקופה הפרסית . החוקרים חלוקים בעניין מקומה . יש הסבורים כי היא הייתה באזור שבימינו נמצאת עיר דוד , ויש הסבורים כי הייתה ממערב להר הבית , במקום שנמצא הרובע היהודי . פילוג בחברה היהודית

السابق  |  التالي