|
|
صفحة: 30
מעמדו של בית טוביה וכוחו הפוליטי התחזקו במחצית השנייה של המאה השלישית לפסה"נ , כאשר יוסף בן טוביה קיבל מידי שלטון תלמי את האחריות על חכירת המסים – תפקיד שהיה עד אז בידי הכוהן הגדול . יוסף בן טוביה שימש מוכס בסוריה ובפיניקיה במשך עשרים ושתיים שנה ונודע בעושרו ובהשפעתו . הוא קשר קשרים עם חצר המלוכה התלמית במצרים והתרחק מהחברה היהודית . הקשרים של משפחת טוביה עם בית תלמי התהדקו בימי הורקנוס בנו של יוסף , שנטל את חכירת המסים מידי אביו בתככים ובאלימות . הוא אף ניסה לפרוץ לירושלים בכוח ולא נרתע מלהיעזר בשלטונות התלמיים כנגד אביו ואחיו . מן המחקר תהליך ההתייוונות ברור שאין להניח אותה מידת פתיחות להשפעות חיצוניות [ ... ] במעמדות הנמוכים כמו במעמדות הגבוהים והעשירים בחברה . אלה האחרונים יכולים לנסוע ביתר קלות ממקום למקום , [ ... ] לאמץ לעצמם טעמים בין-לאומיים , לרכוש מוצרים בני קיימא [ שמתקיימים לאורך זמן ] ולבנות את בתיהם בהידור רב יותר מאשר אחרים . מכאן שהשאיפה לחקות , והאמצעים לעשות זאת , היו בנמצא הרבה יותר בקרב המעמד העליון מאשר במעמדות חברתיים נמוכים יותר [ ... ] בדיון על מידת ההתייוונות יש להביא עוד הבחנה - בין עיר לכפר . כמעט מעצם הגדרת המילה " , "עיר מרכז עירוני המשמש מקום מפגש בין בני עמים שונים ובין רעיונות שהם מביאים עמם , ועל כן ההזדמנויות ליצור קשר ולהיות מושפעים , מרצון או שלא מרצון , גדולות היו לאין שיעור יותר בעיר מאשר בכפרים המבודדים והמסוגרים בתוך עצמם [ ... ] מידת ההתייוונות , בארץ ישראל לכל הפחות , הושפעה גם ממיקום גאוגרפי בתוך הארץ . קהילות יהודיות בערים ההלניסטיות , כגון בית שאן או ערי החוף , כגון קיסריה , אשקלון ויפו , הושפעו מאוד מהתרבות היוונית . [ ... ] השפה היוונית והמוסדות היווניים רווחו מאוד במרכזים אלה שבארץ ישראל , ואימוצם בקרב היהודים שם ניכר הרבה יותר מאשר בשאר חלקי הארץ . [ ... ] לבסוף , שיקול חשוב לא פחות מאלה שמנינו לעיל הוא ההבחנה הכרונולוגית [ לפי סדר ההתרחשויות בזמן . [ ההשפעה של היוונות הייתה בבירור בעלת אופי אחר בשלוש המאות האחרונות לפסה"נ מאשר במאה הראשונה עד השביעית לסה"נ - ] אז גברה ההשפעה . [ ( י"ל לוין , יהדות ויוונות בעת העתיקה , עימות או מיזוג , ? עמ' ( 28-26 . 1 מה הנושא שדן בו לוין ומהו הטיעון המרכזי שלו ? . 2 לדעת לוין , מהם הגורמים שהשפיעו על מידת ההתייוונות ? דרגו אותם לפי סדר חשיבות . נמקו . . 3 מהו ההסבר של לוין לכך שתהליך ההתייוונות בעיר היה מהיר מתהליך ההתייוונות בכפר ? . 4 כיצד לוין מסביר את העובדה שהמעמדות הגבוהים היו הראשונים שהחלו בתהליך של התייוונות ? . 5 במעמדות שהתייוונו היו גם כוהנים גדולים . מהי משמעות ההתייוונות של שכבה חברתית זו ? חכירת מסים – זיכיון לגביית מסים בעבור השלטון . הזיכיון ניתן לאדם שהציע למלך את סכום המס הגבוה ביותר מאזור מסוים . החוכרים נהגו לגבות מהתושבים סכום גבוה מזה שהובטח למלך , ורווחיהם באו מן ההפרש בין הסכומים . לא אחת גבו החוכרים את המס מהתושבים בכפייה ובאיומים .
|
|