|
|
صفحة: 137
חכמים יורדים מארץ ישראל ועולים אליה למרות התחרות על עמדות ההנהגה נשמרו הקשרים בין שני המרכזים , והם התבטאו בעלייה לארץ ישראל או בירידה לבבל וכן בקשרי מסחר . קשרים היו גם בין חכמים שהעבירו חידושים ששמעו בבתי המדרש בארץ ישראל לבבל והועברו לארץ ישראל חידושים שנאמרו בבתי המדרש בבבל . חכמים שביקשו להורות הלכה עלו לארץ ישראל לצורך סמיכתם בידי חכמי ארץ ישראל – שרק בידיהם הייתה סמכות זו . ביטוי אחר לקשרים בין החכמים בשני המרכזים היו איגרות ובהן הלכות ששלחו חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל . במאה השלישית לסה"נ מתרבות העדויות על חכמים המשמשים מקשרים בין שני מרכזי ההנהגה . חכמים אלו מכונים במקורות נחותי ( בארמית : יורדים . ( יש חוקרים המצמצמים את התופעה של נחותי רק לשניים–שלושה דורות , בתקופה שרבי יוחנן עמד בראש בית המדרש בטבריה . בהקשר זה הם מזכירים בעיקר שלושה חכמים - עולא , רבין ורב דימי - כולם בני הדור השני והשלישי של האמוראים שלמדו אצל האמורא הארץ-ישראלי רבי יוחנן ( עמ ' . ( 123 חכמים בבלים אלו העריכו מאוד את רבי יוחנן , קיבלו הלכות שנאמרו בשמו ( שבת כא ע"ב ) ושילבו את דבריו בתלמוד הבבלי . תעודה עיבור שנים בבבל כשירד חנינא בן אחי רבי יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ [ בבבל . [ שגרו [ שלחו ] אחריו שני תלמידי חכמים רבי יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל . כיון שראה אותם אמר להם : למה באתם ? אמרו ליה : ללמוד תורה באנו . הכריז [ עליהם ] אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שמשו בבית המקדש [ ... ] התחיל הוא מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מתירים . הכריז עליהם : אנשים הללו של שוא הם , של תהו הם . אמרו לו : כבר בנית ואי אתה יכול לסתור , כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ . אמר להם : מפני מה אני מטמא ואתם מטהרים ? אני אוסר ואתם מתירים ? אמרו לו מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל . אמר להם : והלא עקיבא בן יוסף היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל ? אמרו לו : הנח רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל . אמר להם : אף אני לא הנחתי כמותי בארץ ישראל . אמרו לו : גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים [ התלמידים שהיו צעירים גדלו ] והם שגרונו [ שלחו אותנו ] אצלך , וכן אמרו לנו : לכו ואמרו לו בשמנו אם שומע מוטב ואם לאו יהא בנדוי . ואמרו לאחינו שבגולה אם שומעין מוטב ואם לאו יעלו להר אחיה יבנה מזבח חנניה ינגן בכנור ויכפרו כולם [ בתורה ] ויאמרו אין להם חלק באלהי ישראל מיד געו כל העם בבכיה ואמרו חס ושלום יש לנו חלק באלהי ישראל וכל כך למה משום שנאמר [ ישעיהו ב , ג ] כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים . ( ברכות סג ע"א–ע"ב ) . 1 מה ההסבר של רבי חנניה לכך שהוא עיבר שנים בבבל ? . 2 רבי חנניה התלונן לפני רבי יהודה בן בתירא השני על חכמי ארץ ישראל אבל יעץ לו ללכת אחריהם . מה אפשר ללמוד מכך על מעמדה של ארץ ישראל בתקופה זו ?
|
|