|
|
صفحة: 125
התוכן של שני התלמודים – התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי – די זהה , ומרבית האמוראים מוזכרים בשניהם . עם זאת , יש הבדלים רבים בין שני התלמודים . בתלמוד הירושלמי הסוגיה קצרה יותר והדיון תמציתי ; לא אחת אין הכרעה , ולא תמיד המעברים בין הסוגיות ברורים . לעומת זאת בתלמוד הבבלי האמוראים מנתחים את הסוגיה מנקודות מבט שונות ומקשרים בין רעיונות ומחשבות של הלומדים ; הם מצטטים מהתוספתא וממדרשי הלכה אך לא תמיד מקפידים על ציטוט מדויק . כמו כן , התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי נבדלים זה מזה בהיקף המסכתות ובמספר הדפים . התלמוד הבבלי התקבל על הלומדים כפירוש המוסמך של המשנה , והלימוד בו נפוץ יותר . גם פסיקת ההלכה היהודית בדורות שלאחר חתימת התלמוד התבססה כמעט לחלוטין עליו . העדפת התלמוד הבבלי בקרב הפרשנים והלומדים מוסברת בעיקר בירידת המרכז היהודי בארץ ישראל , והיא מבטאת את עליית המרכז היהודי בבבל . דף תלמוד בבלי < כתבי יד של התלמוד קיימים כבר מהמאה השמינית , אך דף התלמוד המוכר בימינו נדפס בפעם הראשונה בוונציה בתחילת המאה השש עשרה . בראש כל פרק מופיעה במרכז הדף המשנה ואחריה דברי האמוראים . בצד הפנימי של הדף פירוש רש"י ובצדו החיצוני פירוש בעלי התוספות – תלמידיו של רש"י וחכמים בני המאות השתים עשרה והשלוש עשרה .
|
|