|
|
صفحة: 20
עזרא פועל להפצת התורה בימי הבית הראשון הייתה מקובלת התפיסה שעבודת האל מתמקדת במקדש ובהקרבת קורבנות על ידי הכוהנים . עזרא ייצג תפיסה חדשה – שעבודת האל יכולה להתקיים גם מחוץ למקדש , על ידי כל יחיד ויחיד מישראל , באמצעות הקריאה בתורה ולימוד התורה . עזרא כינס את כל העם בראש השנה לאספה גדולה כדי לקרוא בתורה , אף שבתורה לא מוזכרת מצווה כזו . יש הרואים בקריאה בתורה בראש השנה , הנהוגה גם בימינו , חידוש של עזרא . בעת האספה קרא עזרא בתורה כשהוא עומד על מגדל עץ ובצדו מנהיגי העם והלוויים ( נחמיה ח , ד . ( לפי עדותו של עזרא , כששמע העם את דברי התורה החל לבכות מצער על כל המצוות שלא קוימו בגלות בבל , אך עזרא והלוויים עודדו את העם וקראו לו לשמוח בחג ולא להתאבל . הקריאה בתורה לוותה בתרגום ובפרשנות של הלוויים תוך כדי הדגשה של בעיות השעה . לדוגמה , בתורה כתובה המצווה לשבת בסוכה , אך לא נאמר מאילו חומרים יש לבנות את הסוכה . עזרא לימד את העם את ההלכות שנשכחו בגלות , ובעקבות זאת כל העולים מבבל בנו סוכות וחגגו את החג בשמחה גדולה ( נחמיה ח , יז . ( מן המעמד הזה למדים שעד ימי עזרא שמירת המצוות על ידי העם הייתה חלקית מאוד ושעזרא פעל להנחיל לעם את החשיבות שבשמירת המצוות . בספרות חז"ל מיוחסות לעזרא תקנות הקשורות לקריאת התורה בציבור : לקריאת התורה בתפילת שחרית של שבת הוא הוסיף קריאה בתורה בתפילת מנחה של שבת וכן קריאה בימי שני וחמישי . לפי עדותו של עזרא , כששמע על נישואי התערובת הוא הגיב באבל כבד : הוא קרע את בגדיו , מרט את שער ראשו וצם ( עזרא ט , ג . ( ייתכן שעזרא ידע על התופעה של נישואי התערובת עוד כשהיה בבבל אך הגיב בדרך זו מכיוון שרצה להצטייר כמי שנענה ליוזמת השרים שפנו אליו , ולא כמי שמשליט את חוקי התורה בתוקף הסמכות שנתן לו המלך . תגובתו נועדה לזעזע את העם – ואכן , ביטויי האבל שלו עוררו רושם רב . קהל גדול התאסף סביבו ומירר בבכי ( עזרא י , א . ( הקהל עודד את עזרא לנצל את הסמכויות שניתנו לו ולגרש את הנשים הנוכריות ואת ילדיהן . עזרא החל לגייס תומכים והשביע את הכוהנים והלוויים שיסייעו לו בפעולתו . הוא קרא לעם להתאסף ואיים כי מי שייעדר מהאספה רכושו יוחרם . אספת העם החליטה למנות בית דין מיוחד שיפעל לגירוש הנשים הנוכריות . בית הדין בירר ומצא פגם בייחוסם של מאה ושלושה עשר איש – אך להצעה היו מתנגדים , וכנראה היא עוררה מתח ביחסים עם העמים השכנים . כנראה ההחלטה לגרש את הנשים לא יצאה לפועל בימי עזרא , וגם בימי נחמיה נמשכה התופעה של נישואי התערובת . נחמיה פעל נגד נישואי תערובת בדרך שונה מעזרא – הוא לא נרתע משימוש בכוח , והכה , קילל ומרט את שערות ראשם של יהודים שנשאו נשים נוכריות . את הכוהנים שהיו נשואים בנישואי תערובת הוא סילק מתפקידם , ובמקומם מינה כוהנים ולוויים שלא מצא בהם פסול . הפעולות האלה התאפשרו מכוח סמכותו של נחמיה בהיותו פחה , אך גם מכוח כישורי המנהיגות שלו .
|
|