|
صفحة: 44
כל מדד בודק תחום מסוים בנקודת זמן מסוימת , ואילו תהליכי הפיתוח הם תהליכים דינמיים , משתנים ומשפיעים זה על זה . לפיכך , כדי להגיע למסקנות אמינות ככל האפשר , כדאי לבדוק את השינויים ברמת הפיתוח לפי המדדים השונים לאורך זמן . לדוגמה : אם בודקים את שיעורי הילודה המ מוצעים במדינות מפותחות , פחות מפותחות ותת-מפותחות בנקודת זמן מסוימת ולא לאורך זמן - אי אפשר לראות את הירידה המתמשכת בשיעורי הילודה בכל שלוש הקבוצות גם יחד . יש להיזהר מהסקת מסקנות מתוך שימוש במדד פיתוח יחיד . מתברר שיש מדינות שבהן מדדים מסוימים אינם מתאימים לתמונה העולה מניתוח רמת הפיתוח לפי שאר המדדים . לדוגמה : שיעורי הילודה בישראל גבוהים יחסית לאלו המאפיינים מדינות מפותחות אחרות , ומי שיבקש להסיק מסקנות לגבי רמת הפיתוח של ישראל על סמך נתון זה בלבד , יקבל תמונה לא מדויקת . המדדים מספקים ממוצעים סטטיסטיים , ועל כן אינם מגלים את הפערים הקיימים בתוך מדינות - בין אזורים ובין קבוצות אוכלוסייה שונות . לדוגמה : התמ " ג לנפש הוא נתון ממוצע , המתקבל על ידי חלוקת התמ " ג ( כלל הכנסות המדינה ) במספר תושבי המדינה . במציאות , הכנסותיהם של התושבים אינן זהות , ולעתים קיימים פערים עצומים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך אותה מדינה באשר לרמת התמ " ג לנפש . נתוני המדדים מתבססים פעמים רבות על אומדנים והערכות , שלא אחת אינם מדויקים . בעולם מתרחשת פעילות כלכלית וחברתית לא פורמא לית ענפה , שאינה מדווחת ואינה נכללת בנתונים המחושבים במדדים . לדוגמה : במדינות רבות מתגוררים מהגרי עבודה , השוהים בהן באופן לא חוקי ולפיכך אינם רשומים במרשמי האוכלוסין ואינם נכללים בסטטיסטיקות . לעתים הגדרות המדדים שונות ממדינה למדינה , ועל כן ההשוואה בין נתונים המתקבלים ממדינות שונות אינה מדויקת . למשל : אין אחידות בין המדינות בהגדרת היישובים העירוניים . זאת ועוד : יש מדדים שאינם רלוונטיים לכלל מדינות העולם , ומתאימים רק לאחת הקבוצות . לדוגמה : המדד הבודק את שיעור הבערות אינו רלוונטי למדינות המפותחות , שהרוב המוחלט של תושביהן יודע קרוא וכתוב , וכדי להשוות אותן זו לזו צריך להשתמש במדד הבודק את מספר ש נות הלימוד הממוצע של תושביהן .
|
|