|
صفحة: 41
הבערות על פני הידע מטעמים אידאולוגיים או דתיים , והתופעה הבולטת ביותר בהקשר זה היא מניעה מכוונת של השכלה מנשים . המצוקה הכלכלית מכתיבה גם את רמת שירותי החינוך שהמדינה נותנת לאזרחיה : המדינות התת-מפותחות מתקשות להפנות תקציבים לבניית בתי ספר ולציודם , להכשרת מורים ולת שלום משכורותיהם . לעומת זאת ברוב המדינות המפותחות שיעור הבערות הנמוך נובע ממסורת ארוכת שנים של לימוד והקניית ידע , מיצירת תנאי לימוד נוחים , מיישום של חוק חינוך חובה , ומהשקעה כספית גבוהה של הממשלות בחינוך הילדים והמבוגרים . יחד עם זאת יש לציין שתופעת הבערות נפוצה גם בקרב אוכלוסיות חלשות במדינות המפותחות - ובמיוחד בקרב קבוצות מהגרים . שיעור הבערות בקרב נשים גבוה ברוב מדינות העולם משיעור הבערות בקרב גברי ם . מתוך הגברים בעולם 87 % בממוצע יודעים קרוא וכתוב , ואילו מתוך הנשים רק 77 % בממוצע יודעות קרוא וכתוב . למרות הנא מר עד כה , בדורות האחרונים יש ירידה בשיעורי הבערות ב כל מדינות העולם . כיום , בראשית המאה ה- 21 כ- 82 % מאוכלוסיית העולם בממוצע יודעים קרוא וכתוב . הירידה בשיעור הבערות נובעת במידה רבה ממאמצי ה ממשלות לחסל את התופעה כמו גם מההירתמות של ארגונים בין-לאומיים רבים לקיד ום החינוך . חיסול הבערות הכרחי לשם פיתוח הכלכלה , התעשייה , המדע והטכנולוגיה , הצבא ועוד - והוא אחד מיעדיה המרכזיים של האנושות במילניום הקרוב . המגבלה של מדד שיעור הבערות או שיעור יודעי קרוא וכתוב היא שהוא בודק את רמת ההשכלה המינימלית של תושבי המדינה . משום כך מדד זה רלוונטי לבדיקת ההשכלה בחלק גדול של המדינות התת- מפותחות , אך אין הוא רלוונטי כלל למדינות המפותחות , שכל תושביהן יודעים קרוא וכתוב כבר שנים רבות . שיעור הרופאים לנפש מספר הרופאים במדינה מעיד על רמת הפיתוח של המדינה מבחינה רפואית ומדעית ועל רווחת ת ושביה . נוכחות מוגברת של רופאים נחוצה לשמירה על בריאותם התקינה של תושבי המדינה , לסיוע במניעה ובטיפול במחלות ולשם פיתוח מדעי מחקרי , שמאריך את תוחלת החיים של תושבי המדינה ומעלה את איכות חייהם . מדד שיעור הרופאים לנפש נמצא בהתאמה גבוהה למדדים אחרים מתחום הבריאות ובהם - שיעורי התמותה , שיעור תמותת התינוקות ותוחלת החיים . המגבלה של מדד זה - שלא תמיד מספר הרופאים יכול לשמש הוכחה לרמת הרפואה והשירותים הרפואיים ; כדי לאשר את רמת הפיתוח של מערכת הבריאות במדינה כדאי לבדוק עוד מדדים , ובהם שיעור הילדים המקבלים חיסונים נגד מחלות מידבקות , מספר המיטות בבתי החולים לכל 1 , 000 נפש באוכלוסייה , שיעור הילדים הסובלים מתת תזונה ועוד .
|
|