صفحة: 20

ערכים אוניברסליים , על חשבון ערכים פרטיקולריים של ארצות מולדתם . זוהי שאלת הקשר של האדם ומולדתו . אחת השאלות הבסיסיות שהעסיקה חוקרים בגיאוגרפיה פוליטית באמצע המאה העשרים , הייתה כיצד מתפתחת תודעת זיקה בין אוכלוסייה וטריטוריה . שלא כמו בעלות פרטית על מגרש , אין רישום פורמלי של בעלות עם על ארץ . זו " שייכת" לעם , כאשר העם מפתח ומשמר זיקה אל הארץ . כלומר , אין מדובר בקשר אובייקטיבי , אלא בתחושה סובייקטיבית . מה גורם לעם " לחוש" שארץ מסוימת היא שלו ? אחת התיאוריות הקלאסיות החשובות בהקשר זה היא של גיאוגרף יהודי , ז אן גוטמן n ) ב e ק nn ב m פפ , ( Go הדנה בחלוקת המרחב ליחידות גיאוגרפיות בעלות שלטון אפקטיבי . 3 לפי תיאוריה זו , מידת הזיקה של עם לארץ תלויה בתכונותיו של העם כמו גם בתכונותיה של הארץ . את אלו מחלק גוטמן לשתי קטיגוריות : האחת מכילה תכונות המקבעות את האוכלוסייה במקומה , כמו טופוגרפיה קשה , חבל ארץ ללא מוצא או תכונות תרבותיות של האוכלוסייה המקדשת אתרים ומייחסת למרחב חשיבות תרבותית או דתית . זו קטגוריית התכונות האיקונוגרפיות phy ) ב conogr י . ( בשנייה תכונות המניעות את האוכלוסייה לצאת ממקומה ולנוע על פני מרחבים וארצות , כמו דרכי גישה נוחות , סקרנות ויזמות של האוכלוסייה , פתיחות לשינויים וכיוצא באלו תכונות פיסיות וחברתיות המחוללות תנועה . לקטגוריה זו קרא גוטמן " זרימתיות" on ) יפבל rcu י . ( c שתי קבוצות התכונות האלו מצויות בשני קצות סקלה ומתארות מצבים קיצוניים . למעשה , אין אוכלוסייה הנטועה כולה בתוך אחת התכונות האמורות , שכן אוכלוסייה שיש בה רק תכונות איקונוגרפיות לא תוכל להתקיים בעולם המודרני ואילו אוכלוסייה בעלת תכונות זרימתיות בלבד תתפזר , תיסחף ממקומה ותיעלם . ההבדל בין אוכלוסיות שונות , ואף בין תת קבוצות באוכלוסייה נתונה , הוא במידת ההדגשים של קטיגורית תכונות אחת מול האחרת . חינוך לאהבת הארץ יעשה שימוש בתהליך של אינדוקטרינציה טריטוריאלית , כלומר יפתח בחניכים תכונות איקונוגרפיות . זאת , אם בדרך של טיפוח יחס דתי ל מקומות קדושים ´ ואם בדרך של טיולים לאתרי נוף או אתרי מורשת גבורה וכיוצא באלה מקומות שנודעת להם חשיבות דתית , תרבותית או רגשית אחרת . לעומת זאת , חינוך השואף להקנות לחניכים כלים להתמודדות בעיר הגלובלית התחרותית והמשתנה במהירות , יפתח בהם מיומנויות מגוונות בצד פתיחות , סקרנות ויזמות , ובכך תתרחבנה מאוד האופציות המוכרות להם תכונות זרימתיות ´ מובהקות . שתי הקטיגוריות האמורות חיוניות לשרידות האוכלוסייה כקבוצה . השאלה החשובה היא המינון המדויק של שתיהן , שכן טעות במינון עלולה לגרור תוצאות קשות . מידה מוגזמת של תכונות איקונוגרפיות עלולה להוביל לפטישיזם טריטוריאלי ולניתוק מהעולם המפותח ; ואילו מידה מוגזמת של " זרימתיות" עלולה לפרק את הקבוצה ולהעלים אותה . וכאן אנו ניצבים בפני הדילמה החינוכית המתייחסת לדמותו הרצויה של הבוגר בעידן הזה . על שני צירים ובין שתי מערכות של קטבים , המחנכים צריכים להציב את דמות הבוגר הרצויה : על הציר בין חברה עירונית יעילה ומקצועית , בה היחסים הבין אישיים הם ספציפיים השגיים , ומשום כך הם אינסטרומנטליים במהותם ופחות " , "ושייםאנ לבין חברה מסורתית בה היחסים הם דיפוזיים שיוכיים , ומשום כך יעילותם התיפקודית פחותה . וציר נוסף הוא בין חברה המקדשת איקונוגרפים , אך משום כך מנותקת מהעולם הפתוח , לבין חברה " זרימתית" ההולכת ומאבדת את זהויותיה הפרטיקולריות . המידתיות על שני הצירים היא השאלה החינוכית המרכזית .

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار