|
|
صفحة: 57
קלוש ( כגון פנים אפריקה , ( מופיעים גורמים ושמות רבים , למרות שמהותם ומיקומם היו מפוקפקים . מאמצע המאה ה 19 - ואילך מופיעות באטלסים גם מפות נושאיות ( תמאטיות , ( שמספרן וחשיבותן הולכים וגדלים : מפות עמים , לשונות , דתות . צפיפות אוכלוסין , משאבים , צמחייה , חקלאות , תעשייה , תחבורה , אקלים , גיאולוגיה ועוד . המפות הנושאיות מעניקות לאטלס מימד חדש . עד כה היה האטלס , במידה רבה , אוסף של מפות פיסיות כלליות , המבוססות על מפות דומות בודדות שהוכנו על-ידי גורמים ממלכתיים , ציבוריים או פרטיים שונים , ושאפשר היה לרוכשן ממקורות אלה . אמנם , בניגוד לאטלסים שהוכנו במאות ה . 18-16 - היו באטלסים שיצאו לאור במאה ה 19 - מעט מאוד מפות פיסיות מקוריות , אך לעומת זאת היו רוב המפות הנושאיות , שנכללו בתקופה זו באטלסים , פרי איסוף מידע על -ידי מחבריהם ותרגום מידע זה לאמצעי ביטוי קארטוגראפיים . אטלסים מסוימים הצטיינו בחידושים , שהיו מיוחדים להם , בתחום המפות הנושאיות . במשך כל המאה ה 19 - ועד לימי מלחמת -העולם הראשונה היתה לגרמנים הבכורה בהוצאת אטלסים , גם מבחינת האיכות המדעית -הקארטוגראפית וגם מבחינת ריבוי המפות הנושאיות וגיוונן . כמה מן המובחרים שבאטלסים הגרמנים , שהחלו להופיע בפרק-זמן זה , זכו למהדורות רבות ומוסיפים לצאת לאור עד ימינו . הגדול , המפורט והידוע שביניהם הוא " אטלס שטילר " Stielers ) , ( Atlas שיצא לאור לראשונה בגותה ( Gotha ) בשנת ; 1817 כן ייזכרו האטלסים של הוצאת וסטרמן ( Westermann ) שהחלו לצאת לאור בשנת 1853 בבראונשווייג , ( Braunschweig ) ואלה שבהוצאת הלצל ( Hoelzel ) היוצאים לאור מאז שנת 1860 בווינה . בגרמניה , באוסטריה , בצרפת , בבריטניה ומאוחר יותר גם באיטליה , בשבדיה ובכמה מדינות אחרות קמו מכונים קארטוגראפיים-גיאוגראפיים , שעיקר פעילותם והתמחותם בהכנת אטלסים , תחילה אטלסים גיאוגראפיים עולמיים כלליים , ואחר-כך גם אטלסים אזוריים ומקומיים . התמחות זו הולידה מבחר אטלסים , שכל אחד מהם היה מותאם לצורכי הציבור שלו נועד ( החל בתלמידי בתי-הספר היסודיים וכלה במבוגרים בעלי השכלה גבוהה . ( כן מסתמנת גמישות בשימוש בהיטלים השונים ( בהם היטלים שחוברו לראשונה במכונים אלה ) , כך שלכל קבוצת מפות באטלס נבחר היטל התואם את גודלו , את צורתו ואת מיקומו הגיאוגראפי של השטח הנכלל בכל מפה , וכן את מטרת המפה .
|
|