|
|
صفحة: 42
. 6 החצנה = חשיפה או גילוי או הפגנה כלפי חוץ פכירת אצבעות = תנועה של כיפוף או מתיחה של מפרקי האצבעו ת עד שישמיעו צליל " שבירה , " מעין " קנאק " או " קליק כסיסת ציפורניים = אכילת של הציפורניים עד בסיסן . . 7 א . שמות התואר בקטע : מהירה וקצובה , לא ממוקד , דעת , הבעה , לא מודעת ולא רצונית . ב . תפקידם של שמות התואר הוא להוסיף מידע חיוני אודות שם העצם . למשל , הליכה מהירה – בלי שם התואר " מהירה , " לא היינו יודעים על איזה סוג הליכה מדובר . . 8 דוגמות : שימוש – משתמשים . להגביר – הגברה . עניין – מעניין . קשב – הקשבה . . 9 א . לתת הוראות ( כיצד להקרין ביטחון ) ב . שני הקטעים עוסקים בשפת גוף , אולם כל אחד מהם שייך לסוגה אחרת , ולכן המטרות העומדות לנגד עיני הכותבים שונות . קטע א הוא קטע מידעי , ומטרתו להסביר מהי שפת גוף . הקטע השני הוא טקסט הוראות , ומטרתו להעניק עצות כיצד להקרין ביטחון עצמי . . 10 א . הקפידו , שמרו , לוו . ב . בטקסט מפעיל נהוג להשתמש בלשון ציווי , משום שהכותב מציג דרכים כיצד להקרין ביטחון עצמי . . 11 הערך האנציקלופדי " שפת גוף , " שפורסם בוויקיפדיה בשנת , 2007 מתאר את שפת הגוף האנושית ואת השימוש המלאכותי שעושה בה האדם . לפי הערך האנציקלופדי , שפת גוף היא כינוי לסוג תקשורת שבו אנו משתמשים בהבעות פנים , בתנועות ובתנוחות כדי להביע מסרים . שפת גוף עשויה להעביר מסר מסוים , במקום המסר המילולי . כך התנועות המציינות לא ( תנועת הראש ימינה ושמאלה ) או תנועת כן ( תנועת צוואר מעלה ומטה . ( שפת גוף היא למעשה החצנה של מצב הרוח , התנועות וההבעות הללו אינן רצוניות , האדם אינו מודע ולהן ולכן אינו שולט בהן . אנשים שונים ניסו לרתום את שפת הגוף לשימוש האדם . אותם אנשים , כגון מרצים או קריינים , מודעים לשפת הגוף שלהם ומשתמשים בה כדי להגביר את העניין של הקהל בדבריהם . פוליטיקאים שונים משתמשים במודע בשפת הגוף שלהם כדי לשכנע את הקהל ברעיונותיהם .
|
|