|
|
صفحة: 85
בעוד רגע - ואני מתבונן , והנה השכונה כולה , היא וכל מלואה , מדעת ושלא מדעת , הולכת ונעשית שותפה בזמרת המקהלה : זה בעל הבית החשוב , העובר על המדרכה מולי , הוא , וגם השני הבא אחריו , וגם השלישי , וגם הרביעי - כולם פסיעותיהם נקצבות לפי קצב המרש . [ ... ] מקץ עוד רגע , והנה גם התגרן והרוכל מכריזים על סחורתם לפי קצב המרש . [ ... ] דומה , שאפילו שענות הסוסים ושקשוק הכרכרות של השכונה מכוונים לקצב המרש . [ ... ] כל הקולות וכל התנועות שבשכונה נצטרפו פתאום למרש , והיו למקהלה אחת . עדר ! - התרגזתי בליבי על אלה , שטעיתי בהם רגע אחד קודם - די לרעם מרש אחד , שייפול עליהם פתאום בגבורתו , להכחיד מנפשם כרגע את כל עצמיותם . [ ... ] את המקהלה באיתנה בל 1 ע בלעה כולם כבל 1 ע הלןו ^ תן את הדגה הקטנה . מעתה , בטוח אני , משול ימשול המרש ומלוך ימלוך כל היום , ואולי ימים רבים , בשכונה , ומנוס לא יהי עוד מפניו . " - ! "לא באתי בליבי לידי מסקנה - "האנשים האלה אך בהמה בבקעה המה להם . העצמיות הגמורה , זו שאינה נכנעת , ושאינה נבלעת , ושאינה בטלה באלף , אך נחלת יחידי סגולה היא , חלק אלוה ממעל למשוררים בלבד " . בעוד רגע כשחזרתי לשולחני - והנה הייתה לי עליית הרוח . מתוך הנאה מוסתרת - לא נקייה , באמת , גם משמץ גאווה - על "שאץ חלקי כהם וגורלי ככל , "המונם שרתה כנראה , על" השכינה , ו " חלק אלוה ממעל" שבי נגלה בכל כוחו . החרוזים היו מתגלגלים מתחת עטי כעדשים , וכולם עליזים , וכולם פזיזים , וכולם מאירים ושמחים כנתינתם מיד המוזה . ברוך אלוהי השירה ! הגיון ליבי מצא סוף-סוף את לבושו הנכון והיחידי ... אך מה השתוממתי , בהעיפ לבסוף עין על הכתוב - והנה אין שם מאום לא מן הדקסילוס ולא מן האמפיברכוס , אלא כולו מקשה אחת : כ 1 ךיאוס נקי - כזה של קצב המךש . ( מתוך : כל כתבי ח . נ . ביאליק , תשכ " רו ) ר ( 1 /* על מה אומר המשורר "נחלת יחידי סגולה היא , חלק אלוה ממעל למשוררים בלבד ?" ן ( 2 ^— קודם המשורר חושב דבר אחד , ואחר כך הוא מגיע למסקנה שונה . מה היא ?
|
|