|
|
صفحة: 383
בתחילת הפרק הדגשנו שעניין זה העסיק יוצרים בארץ ישראל ואחר-כך במדינת ישראל זה שנים רבות . כמה מן היצירות שבהן בחרנו מצביעות בכל זאת על אי-הסכמה בין המלחינים - הן באשר למטרה הכללית והן באשר לאמצעים המוזיקליים שישרתו אותה . מובן שבימינו , כשחיי המוזיקה בישראל מתנהלים בתנאים שונים מאוד מאלה שאפיינו אותם בראשיתם ואפילו בשנים מאוחרות יותר , הפיצול הולך וגובר . יש לזכור שהמוזיקה האמנותית בישראל היא מוזיקה של המאה 20-ה ושל המאה . 21-ה כל הסוגות וכל הסגנונות שבה - גם אלה הנסמכים על העבר - הם בני זמננו ( או בנוסח שגור - מודרניים , ( ממש כמו התנועה הציונית ומדינת ישראל . מי שלמד את הפרקים הקודמים יודע עד כמה התפצלו החשיבה המוזיקלית וסגנונות הקומפוזיציה בעולם המערבי במהלכה של המאה , 20-ה ואין בתקופה זו כותרת גדולה , מקיפה ומוסכמת כדוגמת " , "ברוק " סגנון קלאסי" או " . "רומנטיקה המוזיקה האמנותית הישראלית מפוצלת גם היא ; במספר רב של אולמות , גופי ביצוע , קונצרטים , פסטיבלים ושידורים מיוצגים בה לא רק האבות המייסדים ותלמידיהם אלא כמאתיים המלחינים הרשומים היום באיגוד הקומפוזיטורים הישראלי , ושפע סגנונות . , 1953-ב שנים ספורות אחרי הקמתה של מדינת ישראל , הפנה אמנון שילוח אל קבוצה של מלחינים ישראלים בולטים שאלות באשר לדעתם על המושג " מוזיקה . "ישראלית הם נשאלו בין השאר - האם קיים כבר סגנון ישראלי-ייחודי במוזיקה ? האם סגנון כזה אפשרי ? האם הוא רצוי ? מעניין לקרוא היום את תשובותיהם של כמה מלחינים ותיקים שביצירותיהם עסקנו . לבן-חיים לא היו ספקות : הסגנון כבר מגובש היטב . בוסקוביץ' קשר את הסגנון החדש ל"מסורת העברית והיהודית" ול"השפעות עדות המזרח , כלומר ( ... ) העמים השמיים סביב הים . "התיכון פרטוש הדגיש יותר את חשיבותה של " האישיות היוצרת , שתדע לנצל חומר זה למטרות . "אמנותיות סתר היה זהיר וביקורתי יותר ; הוא הבדיל בין שלוש קבוצות של מלחינים : מלחינים שעדיין נשענים על המסורות היהודיות של מזרח אירופה , ובדרך כלל מלבישים את החומר המקורי בהרמוניה שאינה נובעת מתוכו ; מלחינים המשתמשים במסורות מזרחיות , וגם אותן הם עוטפים בהרמוניה מערבית , " בנוסח ; "הוליווד ומלחינים אחרים המאמצים גרעינים אותנטיים מתוך המסורות המזרחיות ומפתחים מרקמים רב-קוליים ההולמים אותם באמת . ארליך קבע , בנימה של הסתייגות מסוימת , שמבחינה מדעית קשה להגדיר סגנון ישראלי , אך תופעות מסוימות התקבלו . "ישראליות"כ לדעתו , עדיין לא ברור , אם הקהל יזהה אותן ככאלה או ישמע בהן " מודרניות . "מוגזמת יוסף טל לא שלל את השימוש בחומר עממי , אך המטרה - כדבריו - אינה סגנון לאומי שגבולותיו צרים , אלא יצירה בעלת ערכים אמנותיים אוניברסליים . לפנינו לא רק מגוון דעות יפה לשעתו ; תשובותיהם השונות ואפילו המנוגדות של המשתתפים במשאל עדיין אקטואליות . , 2008-ב חמישים וחמש שנים לאחר המשאל הראשון , פרסמה רונית סתר מאמר הבוחן אותו מזווית ראייה של ימינו והפנתה שאלות דומות לכמה מלחינים בני הדור הצעיר יותר . הקרבה בין עמדותיהם בנקודות מסוימות , והניגוד בינם לבין עצמם ובינם לבין הדור הוותיק בנקודות רבות אחרות - כל אלה מלמדים על המרחק שעברו חיי המוזיקה בישראל בעשורים האחרונים . אריק שפירא ( יליד , ( 1943 לדוגמה , טוען : " אין מוזיקה ישראלית ולא תהיה מוזיקה , "ישראלית משום ש"כל מרכיביה ] של המוזיקה הנכתבת בארץ [ לקוחים מעולם המוזיקה . "האירופית ראובן סרוסי ( יליד ( 1959 מעלה ספקות : " אני לא חושב שדבר כזה ] יצירה ישראלית [ יכול להתקיים , כיוון שלפי דעתי ממילא לא קיים קונספט כללי של זהות . "ישראלית אלה רק שתי מובאות קצרות מן המשאל החדש ; שילוח עצמו הוסיף למאמר כמה דברים משלו , במבט לאחור , וטען שהמציאות בארץ ובעולם השתנתה מאוד , וכי כיום קיימת התעניינות רבה
|
|