صفحة: 368

כדאי כמובן לנסות ולהתחקות אחר המודוס בהתגלותו ההדרגתית : נקודת העוגב המתמשכת ביד שמאל , שבה נפתח הפרק הראשון , מורכבת מן הצליל השני במודוס כפי שהוא מסומן ביד ימין ( דו במול , ( ומן הצליל השני המסומן ליד שמאל ( לה ;( הקו המלודי ביד ימין " מגלגל" לעומת זאת את הצליל השלישי ואת הצליל הראשון , כפי שהם מסומנים ליד ימין ; בהמשך ה"גלגול" האיטי יופיע ביד ימין הצליל החמישי ( פה דיאז כפול , ( וביד שמאל - מאוחר קצת יותר ( אינו מופיע 9-ב ב ) - הצליל השלישי והצליל הראשון שסומנו ליד שמאל ( פה וסי במול . ( כך - במעגלים קטנים , בצעדים ובקפיצות אחורה וקדימה ובהצלבות בין שני צידיו של המודוס - תתמלא מסגרת המודוס במלואה . אבל יצירתו של סתר אינה נוקשה או סכמטית ; חילופי ה"צבעים" והלך הנפש שבה הם העיקר . נשים לב , לדוגמה , לצלילים הראשונים : על רקע מתוח , דיסוננטי לכאורה ( אך חרישי ביותר ) ביד שמאל , משמיעה יד ימין ( בשקט , אך בעוצמה מתגברת במקצת ) מנגינה דומה לתרועת חצוצרה מרוחקת , רבת סוד . מי שאינו מביט בתווים שומע כאן מהלך מוכר : מי במול וסי במול , ולבסוף - סול , באקורד מי במול מז'ור . סתר כתב זאת אחרת : רה דיאז ולא מי במול , פה דיאז כפול ולא סול ; הוא מערפל במתכוון את התבנית הידועה לכולנו , אך אינו מתכחש לה , משום שבסוף הפרק 9 ) ג ) היא חוזרת בהקשר גלוי של מי במול מז'ור . 9 ב : התחלת הפרק הראשון . 9 ג : סיום הפרק הראשון . דוגמה נוספת לגישתו של סתר מופיעה מיד אחרי : "תרועה"ה ארבעה צלילים בקו יורד , ביד ימין , נשמעים כתזכורת רחוקה למוטיב יהודי מזרח-אירופי , ובו סקונדה מוגדלת ( לה במול , סול , פה במול ולבסוף - מי במול ;( אלא שהצלילים נכתבו כסול דיאז , פה דיאז כפול , מי בקר ורה דיאז . היצירה מעלה אפוא הדים מעולמות מוזיקליים רחוקים ומערבלת ( וכפי שתיארנו זאת קודם - גם מערפלת ) אותם ; נוצרת תחושה של אי-ודאות - ואפילו פליאה לנוכח האי-ודאות הזאת . התחושה מתחזקת כשמופיע בהמשך פרק אוסטינטו עקשני , שקט ואיטי ( המשקל שבו הוא מסומן - שש שמיניות - אינו אמור לבלוט , ( נשמע כצעידה הולכת ונמשכת אל המופלא מאיתנו , מעבר לזמן :

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار