|
|
صفحة: 361
בן-חיים שומר על מודוס זה מכל משמר , גם אם הוא מוסיף לו ברגעים מסוימים אקורדים ומהלכים מתוך ההרמוניה המז'ורית-מינורית . אקורדים לא מעטים נגזרים כאן מן המוטיב המלודי ומן הסקונדה הקטנה בין הטוניקה והצליל מעליה , האופיינית למודוס הפריגי ; במקרה שלפנינו - סי ודו . הנה לדוגמה שני האקורדים הראשונים המושמעים בפסנתר . 6 ג : פרק שלישי , שני האקורדים הראשונים בתפקיד הפסנתר . איך נוצרו " שלושה שירים ללא ? "מילים האם שני השירים הראשונים חוברו בנפרד , ורק אחר כך מצא בן-חיים את הקשר ההדוק בין המלודיות והמודוס שלהם לבין המלודיה והמודוס של השיר השלישי , " שיר ? "ספרדי ואולי דווקא " שיר ספרדי" היה מקור ההשראה של שני השירים הראשונים ? המלודיה בפרק הראשון דומה מאוד לזו של " שיר , "ספרדי אף שהיא עוברת תהליך של פיתוח והרחבות רבות במהלך הפרק . 6 ד : פרק ראשון , , "נעימה" המלודיה הפותחת . המלודיה בפרק השני מצומצמת , כמעט עממית באופייה , אך נשענת על אותם מוטיבים ועל אותו מודוס המופיעים בנעימת הפרק הראשון . כאן מוסט המרכז הטונלי מסי לפה . 6 ה : פרק שני , , "בלדה" המלודיה הפותחת . בשני הפרקים הללו מופיע מוטיב הסקונדה הקטנה ( סי - דו או פה - סול במול ) לא רק כבסיס למלודיה אלא גם באקורדים שמיקומם בולט :
|
|