|
|
صفحة: 356
כדאי לשים לב לרגעים שבהם הסולן שר על רקע של נקודת עוגב : ברגעים אלה משתהים קולות הנשים על הצליל רה ( מדרגה שישית במודוס ) ובונים עליו אקורד פתוח על הצליל המרכזי , פה , כשהאקורד המשולש מבליט את קרבתו של המודוס המיקסולידי לסולם פה מז'ור . סיום הפרק מפתיע : אנו מצפים מן הסתם לקדנצה אחרונה על פה מז'ור , אך בראון מוליך את הקולות בדרך מפותלת במקצת , יוצר השהיות הרמוניות ופותר אותן באקורד דו מינור דווקא . אפשר לפרש זאת כסיום על דרגה חמישית מינורית . פירוש זה מוצדק , תיאורטית , אך אינו מחייב ; במבט כולל , הפרק נע בין צליל המרכז , פה , לבין מרכז משני , רה , ולבסוף מבצע תפנית לא צפויה ( ומרגשת , בהקשר זה ) למרכז צלילי אחר . 3 ג : סיום היצירה . קישור ליצירה במכון למוזיקה ישראלית ראו ב- צבי אבני , נולד 1927-ב " מזמורי תהלים" ) למקהלה מעורבת , ) 1966 אמנם יצירה זו איננה עיבוד במובן המקובל של המילה , אך היא נשענת באופן ברור על דפוסים יהודיים מסורתיים - הן במילים ( מתוך ספר תהלים ) והן בחומרים המוזיקליים המשמשים אותה . בהיבט מסוים , השאלות הכרוכות בעיבודו של חומר מזרחי מלוות גם את היצירה הזאת . שלושת פרקי היצירה מתבססים על פסוקים משלושה פרקים בספר תהלים . ניכר כיוון ברור בסדר הפרקים , הן בתוכנם ( תרועה חזקה בפרק הראשון " מבט על , "ירושלים " יפה נוף" בפרק השני , וכמקובל במסורת היהודית בהזדמנויות רבות - סיום חגיגי , ( "הללויה"ב והן במרכיביהם המוזיקליים ( פרק ראשון נמרץ וחגיגי שעוצמתו חזקה רוב הזמן , אחריו פרק איטי ושקט ולבסוף פרק מהיר יחסית וחזק במיוחד . ( אבני מקפיד ביצירה זו על יסודות מוזיקליים עתיקים , לא-מערביים , גם אם הוא " מתרגם" אותם לסגנון ולאמצעי כתיבה חדשים . בשלושת הפרקים מיושם , לדוגמה , העיקרון האנטיפונלי הידוע במסורות ליטורגיות שונות : קבוצה קטנה , חד-קולית , מול "קהל" -ה ;( tutti ) מלודיה פנטטונית מופיעה באמצע הפרק הראשון ( בסוף תיבה , ( 29 מתבססת לזמן קצר אך שבה ומטביעה את חותמה על שני הפרקים האחרים . דוגמה : 4 צבי אבני , "מזמורי , "תהלים פרק ראשון , "כל העמים תקעו . "כף הקשר בין המילים למוזיקה בפרק זה ראוי לתשומת לב מיוחדת . המשקל שעליו נשען הפרק ( כמעט לכל אורכו ) - חמישה רבעים - אינו מזוהה עם סגנונות מערביים מובהקים , ובכל מקרה אינו שגרתי . הספירה המוצהרת אינה ברבעים אלא בחצאים ( תופעה שכיחה ביצירות קוליות מימי הרנסנס . ( תבניות המקצב , לעומת זאת , מחליפות ביניהן חצאים ורבעים בצירופים שונים . כל אלה יוצרים מעין כתב חידה לא קל ; על המנצח ועל הזמרים לפתור אותו .
|
|