|
|
صفحة: 354
עיבודו של סתר משנות 40-ה המאוחרות כמעט אינו משנה דבר בלחן אך מוסיף לו רבדים רבים . המקהלה נחלקת לשמונה קולות ( כל קבוצה - סופרן , אלט , טנור , בס - מתפצלת לשתיים . ( את הפזמון החוזר שרים כל הקולות במרקם שיש בו יסוד הומופוני אך גם קשרים פוליפוניים מסוימים בין קולות . דוגמת התווים הקצרה שנציג כאן מצביעה גם על סוגי מרקם עתיקים ולא בהכרח מערביים : " , "אורגנום המוכר לנו ממוזיקה כנסייתית בימי הביניים , והטרופוניה , האופיינית למוזיקות שונות במזרח והיא תופעה נפוצה בתפילות בבתי כנסת . כדאי לשים לב לסטטיות ההרמונית : לטוניקה לה נוכחות חזקה וקבועה , ורק בקדנצה תופס הצליל מי את מקומו כצליל מסיים . כדאי לשים לב גם להדהוד בין הקולות הפנימיים , המשמיעים כל אחד בתורו מוטיב אופייני מתוך הלחן . אפשר לפרש זאת כ"תרגום" של תופעה הטרופונית לטכניקת קומפוזיציה ותיווי מערבית : הבתים הקצרים המופיעים בלחן המקורי ( וביניהם הפזמון החוזר ) מופיעים במלואם גם בעיבודו של סתר , אך בכל פעם בצירוף שונה של קולות במקהלה . בדרך זו משיג המלחין לא רק גיוון - גם במשמעותה הפשוטה של מילה זו , כלומר שינויי גוונים - אלא גם תחושה של מענה בין קבוצות . ייתכן שביצוע חי , על בימה מרווחת , ממחיש זאת טוב יותר מן ההקלטה . את הבית הקצר האחרון משמיעה לעומת זאת המקהלה כולה כהכנה לסיום החזק והחגיגי . 2 ב : מרדכי סתר , "אנא , "בקראנו תיבות . 8-1 הטרופוניה - שירה או נגינה בו-זמנית של אותה מלודיה על ידי שני קולות או יותר , אך בהבדלים זעירים בין הקולות .
|
|