|
|
صفحة: 346
אפשריות , ואף לא על ניסוחן של שאלות . הדיונים החוזרים ונשנים בחיפוש אחר תשובות יש בהם משום חלק חשוב בחיי המוזיקה בארץ ; הם משקפים שינויים תכופים למדי בחשיבה על מוזיקה ובו-בזמן יש בהם תמריץ לחשיבה חדשה ולצמיחתם של סגנונות חדשים . נחזור לעניין זה מדי פעם בפעם , אף שנרבה לעסוק ביצירות עצמן וביוצריהן . ייתכן שהשיח התוסס סביב המוזיקה האמנותית בישראל וסביב בעיותיה הייחודיות - בעיות שמוזיקאים בארצות רבות אחרות אינם מטרידים את עצמם בהן - הוא ההצדקה הגדולה לפרק נפרד בנושא זה . אך אין זו ההצדקה היחידה . אחת מהנחות היסוד שלנו היא הצורך - אולי ההכרח - של כל מוזיקאי ושל כל תלמיד מוזיקה להכיר היכרות קרובה , מעמיקה ככל שאפשר , ולהבין את המוזיקה הנוצרת בסביבה שבה הוא חי , פועל ולומד . נהוג לומר שהמוזיקה היא " שפה , "לאומית-בין ועל כך ניטש ויכוח . מכל מקום , עצם הצירוף " בין-לאומי" מלמד על קיומם של לאומים ( לכל אחד מהם שפה ומורשת תרבות משלו . ( המוזיקה עשויה לחצות גבולות לאומיים וגאוגרפיים ולחיות גם " , "ביניהם אך לא . "שומקום"ב באמרנו זאת איננו מתעלמים משאלות כגון " מה נחשב מרכזי או שולי על מפת המוזיקה הרשמית בעולם . "ומדוע גם שאלות מסוג זה העסיקו ועדיין מעסיקות מלחינים , מבצעים ופרשנים בישראל . עוד על הגדרת המוזיקה היהודית ראו ב- שורשים פתחנו את הפרק בסדרת שאלות על עצם הגדרתה של מוזיקה ישראלית . הצבענו על קיומה של מחלוקת . במסגרת ספר זה לא נוכל לרדת לעומקה , ודאי שלא להכריע בה . לצורך הלימוד נתמקד במלחינים יהודים שהתיישבו בארץ ישראל לפני הקמת המדינה , בתלמידיהם ובמלחינים יהודים שנולדו בישראל או הגיעו אליה אחרי הקמת המדינה - כולם יוצרים במערכת של מוזיקה אמנותית מערבית ( קלאסית . ( כדאי להבין את הקושי שדור המייסדים התמודד אתו כשביקש לשמור על זיקתו למסורת המערבית הקלאסית , אך בו-בזמן לסמן כאן , מחוץ לאירופה , כיוון חדש שאינו אירופי במלואו . המסורת היהודית לדורותיה הציבה קושי מסוים : לא התבססה בה מערכת המוגדרת במערב כ"מוזיקה . "אמנותית אכן , הצטבר בה מאגר רחב ועשיר של מוזיקות ליטורגיות ( אלה המשמשות את הטקס הדתי , בעיקר בבית הכנסת : טעמי המקרא , תפילות , ( פארה-ליטורגיות ( פיוטים וזמירות שהקשרם דתי , בעיקר מחוץ לבית הכנסת ) ומוזיקות עממיות . אלה מערכות נפרדות , שונות במטרותיהן ובתפקודן מן המערכת המזוהה כ"מוזיקה , "אמנותית גם אם מתגלים קשרים לא מעטים בין כמה מהן או בין כולן . פרק 8 בספר זה עוסק בהרחבה בשאלת המוזיקה האמנותית היהודית במאה . 20-ה המלחינים שהגיעו לארץ ישראל הוסיפו ושאלו : מה תהיה , מה עשויה ומה צריכה להיות "מוזיקה אמנותית ? "ישראלית-יהודית ההתיישבות החדשה בארץ אפשרה ואף עודדה יותר ויותר את התפתחותה של יצירה אמנותית מקורית , שלא הייתה צמודה לאורח החיים היהודי הישן ופנתה למורשת המערבית במיטבה . אך מלחין ארץ-ישראלי שחתר בו-בזמן לסגנון ייחודי , לאומי ומקומי , היה חייב לצאת למסע
|
|