|
|
صفحة: 340
בתוך כך , קשה להבחין בדפוסים עקביים במוזיקה של מלחינים יהודים אמנותיים , בעיקר מכיוון שהם השתתפו באופן עקבי ומתמשך במשך 200 שנה בלבד בתרבות המוזיקלית המערבית שקיימת זה אלף שנה . מוטב אם כן לא לחפש אחידויות , אלא דווקא את ההיפך , שכן מלחינים יהודים רבים הוכיחו גמישות רבה באימוץ סגנונות שונים - טונליים , מודרניים , סריאליים ( ראו פרק , ( 6 מוזיקה אלקטרונית , מסורות מהמזרח , ואף שימוש בשופר ככלי נגינה . מוזיקה יהודית בישראל * עוד טרם קום המדינה , בראשית שנות 30-ה של המאה , 20-ה הגיעו לארץ ישראל מלחינים יהודים אירופים כתוצאה מהתלקחות האנטישמיות באירופה . אלה היו לאבות המוזיקה הישראלית האמנותית , וגידלו דורות של תלמידים שחלקם הם מהמלחינים הבולטים בישראל של ימינו . כבר משנות 30-ה התחיל חיפוש אחר הזהות הישראלית הלאומית , אך למעשה היה זה המשך של חיפוש שהתחיל מוקדם יותר . עוד באירופה כתבו מלחינים כמו יהויכין סטוצ'בסקי , אלכסנדר אוריה , 1964-1907 , 'בוסקוביץ אריך וולטר שטרנברג ופאול ( פרנקנבורגר ) בן-חיים , , 1984-1897 יצירות על נושאים יהודיים . אריך ולטר שטרנברג 1974-1891 , ( Erich Walter Sternberg ) שטרנברג , למשל , יליד ברלין , כתב בגרמניה בשנת 1924 את רביעיית המיתרים מס' , 1 ובה שילב פרק לזמרת אלט על פי השיר האידי " דער פאראם" ( המעבורת , ( ואף את נוסח התפילה ל"שמע . "ישראל באותה שנה הוא גם החל לעבוד על הסויטה " חזיונות , 1926-1924 , "מזרחיים שהציגה את זווית הראייה שלו על יהודי מזרח אירופה . ברלין הייתה מעין שער ליהודים רבים ממזרח אירופה , שביקשו להשתקע בה או להגר ממנה מערבה . אנשי רוח רבים בגרמניה רותקו אל דמותם ואל אורח חייהם של אחיהם מהמזרח , ושטרנברג כתב את רשמיו הצליליים מן החיים היהודיים שלהם , שנתפשו בעיני יהודי המערב כחיים היהודיים האותנטיים . באותה תקופה ( 1925 ) החל שטרנברג את ביקוריו השנתיים בארץ ישראל , וייתכן שאלה היו לו למקור השראה נוסף בכתיבתו . הוא השתקע סופית בארץ ישראל בשנת . 1931 דוגמה : 15 אריך ולטר שטרנברג , "חזיונות , "מזרחיים פתיחה , תיבות . 15-1 ב"חזיונות מזרחיים" כתב שטרנברג שמונה פרקים המבוססים על פתיחת היצירה , שהיא מעין קריאת שופר , אך מהורמנת באקורדים כרומטיים הנעים בצורה קווית . בתיבה 13 שטרנברג משלב במלודיה את הסקונדה המוגדלת . כפי שראינו , זה היה למעשה סמל צלילי למזרח בכלל , ועבור שטרנברג , בוודאי , סמל ליהודי מזרח אירופה . במשך כל היצירה מופיעים נושאים שהם בבחינת וריאציות קרובות ורחוקות של נושא הפתיחה , תוך שהסקונדה המוגדלת מוסווית במרקם ובהרמוניה כרומטיים . * בנושא זה ראו גם פרק - 9 "מוזיקה אמנותית . "בישראל
|
|