|
|
صفحة: 334
ארצות הברית אף שכמה מלחינים ממוצא יהודי התיישבו בארצות הברית במהלך המאה , 19-ה מוזיקה יהודית אמנותית הופיעה שם רק במאה , 20-ה בעקבות גלי ההגירה ההמוניים ממזרח אירופה ומאוחר יותר ממערבה . מלחינים מודרניים רבים מצאו בארצות הברית פוטנציאל עצום . הטכנולוגיה אפשרה הקלטות , שידור והפצה של יצירות עכשוויות , והפער בין מוזיקה דתית למוזיקה לא-דתית הצטמצם במהירות . דוגמה לכך היא כתיבת יצירות בשם " עבודת קודש" על ידי מלחינים יהודים שונים שהיגרו לארצות הברית , כמו בלוך או מיו . יצירות אלו נכתבו לא רק לבית הכנסת אלא לביצוע באולמות קונצרטים . ארצות הברית הייתה סביבה מושלמת , שיכלו לפרוח בה כוחות קוטביים כמו מסורת ואינדיבידואליות . עקב גאות האנטישמיות באירופה היגרו לשם מלחינים יהודים רבים שסולקו ממשרותיהם באוניברסיטאות או שחייהם היו בסכנה . רבים מהם הפכו לאזרחים אמריקנים , ומיסדו בארצות הברית מסורות של קומפוזיציה והוראה שהביאו עמם מאירופה . כמו כן השתתפו רבים מביניהם בכתיבת מוזיקה לסרטים בהוליווד . תקופת השואה לאחר החלת חוקי הגזע בגרמניה ( שנתקבלו בעיר נירנברג ( 1935-ב גברה רדיפת היהודים בידי הנאצים . לצד החרמת עסקים , נכסים ורכוש של יהודים , החל תהליך הדרגתי של סילוקם מחיי התרבות . הנאצים הגדירו אמות מידה למה שהם כינו " מוזיקה מנוונת" , ( entartete Musik ) ובהתאם לכך נאסרה כל יצירה שנכתבה על ידי מלחין יהודי וגם על ידי מלחינים לא-יהודים , שסגנונם נתפש כ"מזוהם" עקב השפעות . "אריות-לא" למלחינים ולמבצעים היהודים שנשארו בגרמניה ניתנה הרשות לפעול במסגרת של יהודים בלבד בפני קהל יהודי בלבד , אולם כבר בשנת 1939 התפרקו מסגרות אלו עם שילוח היהודים מגרמניה ומאזורים כבושים אחרים למחנות הריכוז . בשנת 1940 הפיקו מוזיקולוגים גרמנים יחד עם משרד התעמולה הנאצי את " לקסיקון היהודים , "במוזיקה שבו ערכו רשימה אנציקלופדית מקיפה של מוזיקאים יהודים מכל התקופות . בפתח המהדורה נכתב : " תהליך טיהור חיי התרבות והמוזיקה מכל המאפיינים היהודיים . "החל עם נפילת המשטר הנאצי הפכה מהדורה זו למצבת זיכרון למלחינים יהודים רבים שנספו בשואה . פעילות מוזיקלית אופראית , סימפונית ומקהלתית פרחה לזמן מה בגטאות ורשה , , 'לודז קרקוב , וילנה וקובנה , אך רק מעט יצירות אמנותיות שנכתבו בתקופה זו שרדו . חיי המוזיקה העשירים ביותר התקיימו בגטו טרזין . עיר זו , הנמצאת בצפון-מערב בוהמיה , שימשה כמחנה מעבר לאלפי יהודים בשנים , 1944-1941 לפני שנשלחו מזרחה למחנות ההשמדה . למרות שגטו טרזין היה בעצם מחנה ריכוז , הגרמנים התירו ליהודים לנהל את חייהם באופן אוטונומי , כולל ניהול חופשי של חיי התרבות .
|
|