|
|
صفحة: 332
שילוב שני סולמות במרחק טריטון ( כמו דו מז'ור ופה דיאז מז'ור ) היה אמצעי אופייני בפריז של אותן השנים . הוא נשמע לראשונה בבלטים של סטרווינסקי , ואף זכה לכינוי " אקורד פטרושקה" על שם הבלט שבו הופיע באופן בולט במיוחד . אך מיו השתמש גם בציטוט , כמו ביצירתו , Liturgie Comtadine שכוללת חמישה מזמורים של ראש השנה . ( 1933 ) בשירים אלה ציטט מיו ישירות מתוך האנתולוגיה של יהודי צרפת הספרדים , " זמירות , "ישראל שכבר הוזכרה לעיל ; ועם זאת , גם שם כתב מיו בסגנון פוליטונלי ואף באופן מורכב יותר . מריו קסטלנואובו-טדסקו 1968-1895 , ( Mario Castelnuovo Tedesco ) גם מריו קסטלנואובו-טדסקו , יליד איטליה , ניסח את תפישותיו היהודיות באמצעות מאפיינים של מוזיקה לא-יהודית , שבאמצעותם התבטא כיהודי . בשנת 1926 כתב " שלושה כורלים על מלודיות , "עבריות המעבדים במרקם פוליפוני מנגינות עבריות שאותן זכר קסלנואובו-טדסקו משירת סבו שהיה חזן חובב . למעשה , עצם הכותרת " כורל עברי" מציינת ניסיון להיתוך שתי תרבויות , כשם שעשה 300 שנה לפניו סלמונה רוסי באמצעים אחרים . שני הפרקים הראשונים של היצירה מציגים נושאים הדומים באופן חלקי לנושאים יהודיים , אך הפרק השלישי מציג נושא שיש לו מקבילה כמעט זהה במסורת של יהודי איטליה יוצאי ספרד . רמז לכך מופיע בראשית הפרק השלישי , שבו מציב קסטלנואובו-טדסקו ציטוט של הפסוק הראשון מתוך שירת הים , שמות טו : 1 , " אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת ליהוה , ויאמרו לאמר : אשירה ליהוה כי-גאה גאה , סוס ורכבו רמה בים " . דוגמה : 10 קסטלנואובו-טדסקו , שלושה כורלים על מלודיות עבריות , פרק שלישי , תיבות . 6-1 הנושא או ה"כורל" מופיע ביד שמאל 10 ) א , ( והוא לקוח למעשה מתוך האנתולוגיה " ספר שירי ישראל" שהתפרסמה בפירנצה בשנת 1892 ומכילה מוזיקה לכל חגי השנה היהודית . קסטלנואובו-טדסקו השתמש ב"שירה לחול" שבקובץ זה , אם כי המנגינה לקוחה מתוך שירת הים המושרת בשחרית של שבת 10 ) ב . ( השוואה בין " שירה לחול" 10 ) ב ) לבין הנושא ב"כורל" 10 ) א ) מצביעה על דמיון בין הקו המלודי של , "כורל"ה בעיקר בתיבות 3-2 לבין ארבע התיבות של " שירה לחול" עם הטקסט " אשירה ליהוה כי גאה . "גאה ככל הנראה זהו ציטוט בלתי מודע , שחזור מנגינה שהייתה מוכרת למלחין מילדותו , שכן ניתן להבין מהאוטוביוגרפיה שלו שהוא התוודע לאנתולוגיה רק לאחר כתיבת היצירה . מפתיע אם כן לגלות את הדמיון בציטוט , את הנושא התכניתי הזהה ( שירת הים ) ואף את שימור הסולם המקורי של המנגינה כפי שהיא מופיעה באנתולוגיה ( סי במול מז'ור . ( התיבות של נושא , "כורל"ה הנושאות דמיון ל"שירה , "לחול כתובות בהקטנה ריתמית ביחס למקור . קסטלנואובו-טדסקו ביקש לייצר אפקט של דהירה ( בהתאם לטקסט בפסוק השני " סוס ורוכבו רמה , ( "בים ולכן " דחס" את המנגינה בהתאם . מוטיב הדהירה ביד ימין כתוב במשקל שש שמיניות והוא מופעל כאוסטינטו , הכולל שני אקורדים מז'וריים במרחק טרצה קטנה , סי במול וסול . הנושא המצוטט , , "כורל"ה מופיע ביד שמאל בתיבות 6-2 וחוזר בווריאציות שונות לאורך הפרק , עם חיקויים של הנושא בסולמות שונים וביחסי מהירויות שונים . שילוב הסולמות הללו והצלבות הנושא במרקמים פוליפוניים היו בבחינת אמצעים מודרניים , שנתנו צביון חדש למנגינה היהודית המסורתית .
|
|