|
|
صفحة: 323
גוסטב מהלר 1911-1860 , ( Gustav Mahler ) רבות נכתב על אודות יהדותו של מהלר . אולם , בעוד שיהדותו הייתה בוודאי מרכיב פסיכולוגי ורוחני בהתהוותו כאמן , הרי מידת ביטויה במוזיקה שלו היא עמומה וקשה מאוד לאיתור . אחדות מהמלודיות של מהלר אכן מצביעות על קרבה למוזיקה חסידית - כמו הפרק השלישי של הסימפוניה הראשונה , ( 1888-1884 ) אבל המוזיקה החסידית הרבתה , כידוע , לשאול באופן חופשי מנגינות מסביבה לא-יהודית . מהלר המיר את דתו לנצרות הקתולית בשנת 1897 כדי שיוכל להתמנות למנצח בית האופרה בווינה , אולם הדבר היה כרוך בהתלבטות קשה מצדו . על רקע אותה תקופה הוא כתב את הסימפוניה השנייה שלו , "התחייה" . ( 1894-1888 ) האזינו לסימפוניה מס' 2 של מהלר , , "התחייה" ב- שרל-ולנטן אלקן 1888-1813 , ( Charles-Valentin Alkan ) לעומת מלחינים אלה , שרל-ולנטן אלקן היה ככל הנראה המלחין הראשון במאה 19-ה שהתבטא במוזיקה האמנותית כיהודי , אך הוא עשה זאת מתוך בדידות חברתית שגזר על עצמו - פרישות שנמשכה 40-כ שנה , עד מותו . בתקופה זו התמסר בין השאר לתרגום התנ"ך מן המקור העברי , הארמי והיווני , והדבר ניכר במספר לא מבוטל מיצירותיו . בסימפוניה משנת 1844 ( שאבדה , אך ידועה בזכות התכתבותו בנושא ) הופיע ציטוט בכתב ידו בעברית מתוך בראשית א ויאמר" ) 3 אלהים , יהי אור ; . ( "אור-ויהי אחדים מתוך 25 הפרלודים לפסנתר אופוס ( 1847 ) 31 קשורים קשר הדוק ליהדות ; אחד מהם נושא את הכותרת " מנגינה עתיקה מבית . "הכנסת אלקן אינו מצביע על מקור מדויק שממנו שאב את המנגינה , אך היא כתובה במודוס " אהבה רבה" - סולם הלקוח מרפרטואר החזנות האשכנזית וכולל בתוכו סקונדה מוגדלת . דוגמה : 2 אלקן , הפרלוד "מנגינה עתיקה מבית הכנסת" , ( 1847 ) תיבות 7-1
|
|