|
|
صفحة: 305
ומתארת את חיי האמנים , אנשי הבוהמה , ביניהם רודולפו המשורר המתאהב במימי , תופרת ענייה , החולה במחלה חשוכת מרפא . " טוסקה" עוררה ביקורת בתקופתה בשל הריאליזם הנוקב והאכזרי שלה . זוהי אופרה תיאטרלית מראשיתה עד סופה המגיעה לשיאה ברצח ובהתאבדות המיוצגים על הבמה . שלושת האקורדים התקיפים הפותחים את האופרה מזוהים עם דמותו השטנית של סקרפיה , ראש המשטרה , שאינו בוחל באמצעים כדי לכבוש את טוסקה , זמרת האופרה . " האדרת" היא הראשונה ב"טריטיקו" - ( Il trittico ) שלישיית אופרות בנות מערכה אחת , המיועדות להצגה בערב אחד . כל אופרה מתרחשת בעולם שונה : " האדרת" היא דרמה אפלה על רצח המתרחש על גדת נהר הסיין , " האחות אנג'ליקה" היא אופרה מיסטית המתרחשת במנזר , ו"ג'אני סקיקי" היא קומדיה במסורת האופרה בופה , שמרכזה ריב על ירושה בין קרובי משפחה חמדניים . עולמו האופראי של פוצ'יני מגוון . לצד דרמות ריאליסטיות , הוא שילב גם מוטיבים ממזרח-אסיה האקזוטי , כפי שניכר בשתיים מהאופרות שלו : " מאדם בטרפליי" , 1904 , ( Madama Butterfly ) סיפור אהבה טראגי-ריאליסטי המתרחש ביפן , ו"טורנדוט" , 1926 , ( Turandot ) אגדה המתרחשת בסין העתיקה . באופרות אלה פוצ'יני משתמש בנושאים יפניים וסיניים עממיים ובסולמות פנטטוניים . ב"טורנדוט" נוספים כלים חדשים לתזמורת , ביניהם קסילופון , גונג , גלוקנשפיל ושני סקסופונים . הגונג הוא חלק מהדרמה עצמה - כל המבקש לעמוד במבחן של טורנדוט , מכה על הגונג , שצליליו מסמנים את תחילת משחק החידות . פוצ'יני שילב רעיונות אקזוטיים אותנטיים ומומצאים בשפתו באופן הרמוני . אולם מטרתו לא הייתה רק יצירת אווירה אקזוטית . ב"מאדם בטרפליי" הניגוד בין המוזיקה היפנית למוטיב החוזר הלקוח מהשיר " הדגל זרוע , "הכוכבים שהפך להמנון ארה"ב , מדגיש את הנושא שבמרכז האופרה : הפער התרבותי בין המערב הטכנולוגי ובין המזרח העתיק . המזרח אינו יכול להתקרב למערב , כפי שבטרפליי , הנערה היפנית , אינה יכולה להפוך לחלק מעולמו של פינקרטון , הסגן האמריקני . האזינו למבחר דוגמאות מתוך האופרות של פוצ'יני וצפו בהן בהגיבורות הראשיות באופרות של פוצ'יני הן נשים אוהבות המשלמות על אהבתן בחייהן . לצד גיבורות עדינות ושבריריות , כגון מימי ב"לה , "בוהם נמצא אצלו גם נשים חזקות , כגון טוסקה ומיני , גיבורת האופרה " הנערה מהמערב" המתרחשת במכרות הזהב של ארה"ב . ( 1910 ) מלודיה חודרת , חושנית וזורמת , המבטאת רגש באופן ישיר , מאפיינת את האופרות של פוצ'יני . בדומה לורדי , סגנונו של פוצ'יני מתפתח מאופרה אחת לאחרת . הטכניקה הסימפונית ב"מנון , "לסקו הניכרת בארגון המערכה השנייה כסקרצו , מפנה את מקומה לארגון הנסמך על נושאים חוזרים ב"לה בוהם" . "טוסקה"וב נושאים אלה משמשים בעיקר לייצוג דמויות ולאזכור רגעים דרמטיים משמעותיים בעלילה . , "טורנדוט"ב יצירתו האופראית האחרונה , השימוש בסולמות פנטטוניים , בסולמות של טונים שלמים ובבי-טונליות , מהלכים של אקורדים מקבילים ודיסוננסים בלתי פתורים , יוצרים מארג צלילי עשיר וחדשני . העלייה ההדרגתית בחשיבות המוזיקה האינסטרומנטלית באיטליה והעניין של הקהל בקולנוע מאז שנות 30-ה של המאה 20-ה הביאו לירידה בחשיבות האופרה בחיי התרבות באיטליה . גם לעליית השלטון הפשיסטי הייתה השפעה ממתנת על מידת החדשנות ביצירה האיטלקית . כרזה לאופרה טוסקה של פוצ'יני , 1899
|
|