|
|
صفحة: 286
השימוש בצורת הסונטה בדואט זה ובאריות ופרקי אנסמבל רבים באופרות של המאה 18-ה מדגים את הדומיננטיות של צורה זו בקלאסיקה . מוצרט היטיב להעמיד את חטיבותיה השונות - התצוגה , הרפריזה והקודה בשירות ההבעה הדרמטית וקידום העלילה . פרשנויות רבות ניתנו למניעיו ולאופיו של דון ג'ובאני . היוצרים הרומנטיים העריצו אותו כהתגלמות הכוח השטני והחיפוש הנצחי אחר האישה המושלמת . ייתכן שפרשנות זו הייתה מתמיהה את לפורלו , אשר באריית הקטלוג ( מערכה ( I מסביר לאלווירה , שדון ג'ובאני מפתה את כל סוגי הנשים רק כדי להאדיר את רשימת כיבושיו , וכי בספרד בלבד הגיע מספרן . 1 , 003-ל מוצרט מעצב את דון ג'ובאני כדמות ביניים בכמה אמצעים . התפקיד מיועד לבריטון וכך מצוי בין שני טווחי הקולות הגבריים , הטנור הגבוה והבס הנמוך . לדון ג'ובאני אין אריה אחת במובן האופראי המלא של המילה , שהוא מגלה בה את רגשותיו . קטעי הסולו שלו , כגון " כל עוד יש לנו , "יין מציגות אותו כאיש פעולה . בהשוואה לדמויות האחרות , אין לדון ג'ובאני סגנון מוזיקלי משלו . לאורך האופרה הוא מחליף סולמות ומוטיבים ומאמץ את הסגנון המוזיקלי של הדמויות שהוא מערים עליהן . בתחילת האופרה , למשל , כאשר נכנס אביה של דונה אנה ומאיים על חייו , סגנונו נעשה רציני . בשיחה עם האיכרים הוא מאמץ את המקצבים המאפיינים אותם . אמצעים אלה מדגישים את דמותו של דון ג'ובאני כאיש התחפושות המשתייך לשני העולמות , הקומי והטרגי , והנע בחופשיות בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך . שני אמצעים מוזיקליים המאפיינים אותו באורח עקיף מוצגים גם בפתיחה התזמורתית : המוטיב הכרומטי , המציין את המתח בין העלייה לנפילה לשאול , והסולם רה מינור . הם חוזרים במהלך האופרה , באותם רגעים שבהם מתהדקת טבעת החנק סביב הגיבור . חזרתם בתמונת הסיום , שבה הקומנדטורה ( המפקד , אביה של דונה אנה ) שב מהמתים כדי להעניש את הגיבור , יוצרת מסגרת לאופרה כולה . האזינו לקטעים שונים מתוך האופרה "דון ג'ובאני" וראו הרחבה על דמויות הנשים באופרה זו ב" חליל הקסם" , ( 1791 ) לליברית בגרמנית שכתב עמנואל שיקנדר , הוא סיפור על נסיך , שבליווי פאפגנו , צייד ציפורים , יוצא להציל נסיכה שנחטפה בידי זאראסטרו , כהן השמש במקדש איזיס ואוזיריס , כדי להגן עליה מפני אמה , מלכת הלילה . סיפור אגדה תמים זה מסווה מאחוריו רעיונות פילוסופיים של מסדר " הבונים , "החופשיים שגם מוצרט וגם שיקנדר היו חברים בו , ושל עידן הנאורות - צדק , אחווה , חיפוש פנימי , מלחמה של כוחות הטוב בכוחות הרוע . ( על מוצרט ומסדר " הבונים החופשיים" ראו גם בפרק - 4 ( "הקלאסיקה" הסמליות המיסטית השולטת באופרה , שמקורה באמונות ובטקסים של " הבונים , "החופשיים מתבטאת בסמלים מספריים וצליליים . המספר שלוש עומד ביסוד המוטיב הפותח את האופרה - האקורד בן שלושת הצלילים . מוטיב זה חוזר פעמים רבות באופרה כסמל המאגי של המקדש של זאראסטרו . המספר שלוש מיוצג באמצעים נוספים , כגון בדמויותיהן של שלושת השליחות של מלכת הלילה ושלושת הנערים . המשרוקית והפעמונייה של פאפגנו מסמלים את הופעתו הקומית , והצליל של חליל הסולו מסמל את חליל הקסם , המעביר את זוג האוהבים , טאמינו ופאמינה , במבחן האש והמים . ב"חליל הקסם" מוצרט שוזר רעיונות
|
|