|
|
صفحة: 285
הדואטינו ( דואט קטן ) הוא תמונת פיתוי . בשלב הראשון , דון ג'ובאני מנסה לשכנע את צרלינה , בת כפר תמימה , לברוח עמו ביום חתונתה , אבל היא מביעה חשש מכוונותיו . בשלב השני , צרלינה נכנעת לדון ג'ובאני . השלב הראשון בדואט בנוי בצורת סונטה זעירה , ללא פיתוח , בשלושה בתים . בתחילה שרות הדמויות לסירוגין : הנושא הראשון ( תיבות ( 8-1 מוצג על ידי הגיבור . צרלינה משיבה כי היא מתלבטת , אולם בניגוד לטקסט , המוזיקה מבטאת דווקא את הסכמתה - בכך שהיא חוזרת על הנושא הראשון באותם צלילים . ועדיין , ההרחבה של הנושא לעשר תיבות מדגישה את המשפט " הוא עלול לרמותני" . ( ma puo burlarmi ancor ) בנושא השני לכל דמות מוטיב משלה , וכך גובר המתח בדיאלוג . ברפריזה הדמויות שרות יחד . קיצור הנושאים ברפריזה בהשוואה לתצוגה משקף את התרגשותן הגוברת של הדמויות . קריאתו של דון ג'ובאני " בואי בואי" בסיום התצוגה הופכת ברפריזה ל"נלך , . "נלך הדואט מסתיים בפתרון הקונפליקט - בשירה במרווחים מקבילים ובהאצה . השפעתו המכשפת של דון ג'ובאני ניכרת גם בסולם : צרלינה אינה שרה בפה מז'ור , הסולם המאפיין אותה באופרה , אלא בסולם לה מז'ור . אלכסנדר אווריסט פרגונאר , דון ג'ובאני ופסל הקומנדטורה , 1830 לערך , המוזיאון לאמנויות , שטרסבורג
|
|