|
|
صفحة: 280
ראו את "בלט הרוחות" עם הכוריאוגרפיה של פינה באוש ב- 7 ב : תחילת האריה של אורפאו "מה אעשה ללא אוירידיצ'ה senza ?) " ? ע Che far , ( Euridice תיבות 16-6 ( בעריכה לפסנתר . ( אריה זו של אורפאו יכולה לשמש דוגמה לרפורמה של גלוק בפשטות הביטוי של הטקסט . גלוק ציין כי על הביצוע של האריה להיות מאוד מדויק , וכי כל שינוי קטן בקישוט , במשך או בעוצמה יהרסו את הרגעים הנשגבים של האריה ויהפכו אותה למופע בובות . אורפאו מביע את ייאושו על כך שאיבד לעד את אהובתו בקינה פשוטה , בסולם מז'ורי . האריה אינה בצורה המסורתית של אריה דה קאפו , אלא בצורת רונדו . ABACA שינוי הסולם לדו מינור ושינוי הטמפו לאדג'ו בחלק , C המסתיים באקורד דיסוננטי , מבליטים בעוצמתם הפשוטה את צערו של אורפאו . האזינו ליצירה ב- גלוק צמצם את ההבדל בין הרצ'יטטיב לאריה המאפיין את האופרה האיטלקית , שילב את תמונות המקהלה והבלט כחלק אינטגרלי של הפעולה הדרמטית ולא רק כאלמנט קישוטי , וקישר בין הפתיחה התזמורתית להמשך האופרה . כך יצר תמונות מגוונות ורציפות , שמבנה האופרה סריה המסורתי , שנסמך על צורות קבועות וברורות , לא יכול להשיגו . בכך נתמך גלוק על ידי הליברית של קלזאביג'י . בהשפעת הקלאסיקה היוונית והטרגדיות הצרפתיות הגדולות של התקופה אימץ קלזאביג'י חריזה פשוטה וברורה והדגיש את שלוש האחדויות - אחדות העלילה , המקום והזמן . לעומת האופרה סריה המסורתית , שהתבססה על ריבוי דמויות , עלילות משנה , אינטריגות והתחפשויות , הריכוז והתמצות של חומר הגלם הדרמטי לרעיון אחד הניצב במרכז העלילה , כגון אהבתו של אורפאו לאוירידיצ'ה , אפשר לצופים לעקוב בקלות אחרי העלילה ולחוות את כוחה הדרמטי של האופרה . בחתירתו לביטוי הרגשות באמצעים מוזיקליים פשוטים , גלוק מייצג את הרוח הקלאסית במוזיקה .
|
|