|
|
صفحة: 265
מאפייני האופרה סגנון השירה באופרה אמנם השתנה בהתאם למקום ולזמן , אך היבטים מסוימים היו משותפים לאופרה בכל המקומות והזמנים : . 1 היחס בין המוזיקה למילה : לאורך ההיסטוריה של האופרה נמשך הוויכוח בין יוצריה בשאלת היחס בין המוזיקה למילה : האם המוזיקה משרתת את המילה ותפקידה להבהיר את משמעות הפעולה , או שאולי המוזיקה חשובה יותר מן העלילה ? שאלות אלה משקפות את המתח שבין יסודות האופרה , מתח שהוא חלק ממהותה . המוזיקה נוטה להיות מוצגת בצורות סגורות , בפרקים מוזיקליים מובחנים בעלי התחלה , אמצע וסוף ברורים . לעומת זאת , העלילה - המציגה דמויות בפעולה , דורשת המשכיות ושינוי . מלחינים במאה , 19-ה כמו וגנר למשל , ביטאו את ההמשכיות והשינוי שבעלילה באמצעות רשת של מוטיבים מוזיקליים חוזרים ( לייטמוטיבים , ( ועל כך בהמשך . . 2 קידום רעיונות פוליטיים-חברתיים : האופרה נתנה לא פעם ביטוי לרעיונות פוליטיים וחברתיים , כגון מאבק לשחרור משלטון זר , ועל כן כללה אריות או קטעי מקהלה שהתאימו לתיאור אווירה של מרד או כיסופים לאומיים . הקשיבו , למשל , למקהלת העבדים העברים הגולים מתוך המערכה השלישית ב"נבוקו" מאת ורדי , דוגמה . 12 . 3 הפקות מפוארות : מראשית האופרה ועד היום ההפקות בבתי האופרה המרכזיים התאפיינו בתפאורות מרהיבות ובאפקטים בימתיים . כיום , הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת יצירת אפקטים כגון במות עולות ויורדות , בריכות מים ותאורת לייזרים . . 4 תלות בגופי מימון : האופרה היא ז'אנר יקר להפקה , משום שאופרות רבות דורשות השתתפות של צוות גדול . ואכן , במהלך ההיסטוריה הייתה האופרה תלויה במימון ובסבסוד של המלוכה , של בתי האצולה או של גופים ממשלתיים , ולא רק בהכנסות ממכירת הכרטיסים לקהל . האופרה נוצרה באיטליה בסוף המאה , 16-ה ועד המאה 20-ה הייתה אחת מאמנויות הבמה המרכזיות . גם כיום נכתבות אופרות חדשות והן מוצגות לצד אופרות גדולות מהעבר , כגון האופרות של מוצרט ושל ורדי , העומדות בלב הרפרטואר האופראי . האופרות של העבר מוצגות כיום בפרשנויות שונות , החל מבימוי מסורתי , המשמר את כוונות היוצרים ואת הזמן והמקום המקוריים של העלילה , ועד לבימוי חדשני בסגנון מודרני , שיש בו פרשנות אישית של במאי האופרה ולעתים אף שינויים בעלילת האופרה . המבנה המסורתי של בית האופרה שיקף את ההיררכיה החברתית ונועד להציג לראווה את השלטון והאצולה המקומיים . בנייני אופרה מתאפיינים בחזיתות מפוארות ותאי הצופים נבנו כחדרי אירוח מיניאטוריים . האולם המפואר בנוי לרוב בצורת פרסה או פעמון . הקשת בקדמת הבמה היא מעין מסגרת המפרידה בין עולם הדמיון לעולם הריאליסטי . בתי האופרה החדשים נבנים בסגנון מודרני , כגון בית האופרה של סידני הבנוי על המים ומעוצב כקונכיות או מפרשי אונייה , או בית האופרה של ליון , שם שילב האדריכל ז'אן נובל אלמנטים מודרניים במבנה המקורי . בית האופרה לה סקאלה במילנו , , 1900 גלויה
|
|